מ.י. פרקליטות מחוז הדרום-אזרחי נ' אבו לדה(עציר)

נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד צברי

הנאשם וב"כ עו"ד ג'ברין

מתורגמן מטעם בית המשפט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, לפי תקנה 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 (להלן: "התקנות"), ואימונים צבאיים אסורים, עבירה לפי סעיף 143(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק, מסירת ידיעה לאויב העלולות להיות לו לתועלת, עבירה לפי סעיף 111 (חלופה שניה),לחוק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק, ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנה 85(1)(ג) לתקנות.

על פי העובדות בכתב האישום המתוקן, באישום הראשון, במועד שאינו ידוע במדוייק, בשנת 2005 ולפני אוגוסט 2005, הצטרפו הנאשם, איסמעיל, מוחמד ויאסר לאימון צבאי של הג'יהאד שנערך תחת פיקודו של פעיל הג'יהאד מוחמד אברהים רדואן. האימון נערך ברפיח בהדרכתו של מדריך רעול פנים. האימון כלל ריצה, זחילות וכושר גופני. במועד כלשהו בספטמבר 2005, או בסמוך לכך, הצטרפו הנאשם ואיסמעיל לאימון צבאי מטעם הג'יהאד. האימון נערך בפיקודו של רדואן ובהדרכת מדריך רעול פנים באחת מההתנחלויות המפונות. האימון כלל פירוק וירי ברובה קלצ'ניקוב, אימון באר.פי.ג'י, ואימון בהנחת מטעני חבלה. בשל מעשיו אלו יוחסו לנאשם חברות בהתאחדות בלתי מותרת והשתתפות באימונים צבאים אסורים אשר יש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה.

באישום השני נטען, כי במועד כלשהו באפריל 2006, או בסמוך לכך, במסגרת פעילות הנאשם בג'יהאד, פנה רדואן לנאשם וביקש ממנו להטמין מטען חבלה נגד טנק צה"לי. הנאשם נענה לפנייתו, והנאשם ואיסמעיל יצאו לאזור שדה התעופה ברפיח כשהם נושאים עימם מטען חבלה במשקל 25 קילו שקיבלו מרדואן. בהמשך לכך הניחו הנאשם ואיסמעיל את המטען במעבר טנקים במקום וחיברו אליו חוטי חשמל להפעלתו. הנאשם ואיסמעיל המתינו בקרבת מקום עד שיגיע למקום טנק צה"לי. הטנק הגיע למקום והנאשם ואיסמעיל ניסו להפעיל את המטען אך הוא לא פעל. הנאשם ואיסמעיל לקחו את המטען מהמקום. בשל מעשיו האמורים יוחס לנאשם ניסיון לגרום למותם של חיילי צה"ל.

באישום השלישי נטען, כי במועד כלשהו בסוף מרץ 2007, במסגרת פעילות הנאשם בג'יהאד, פנה אל הנאשם פעיל הג'יהאד מוחמד אבו שבאב, המכונה אבו סאג'ד. אבו סאג'ד ביקש מהנאשם לצלם את אזור גבול ישראל רצועת עזה בקרבת דרך שלום וזאת לצורך פעילות צבאית של הג'יהאד. הנאשם נענה לפנייתו של אבו סאג'ד יצא לאזור הגבול עם מצלמת וידאו אותה קיבל מאבו סאג'ד וצילם את אזור הגבול. את התמונות מסר הנאשם לאבו סאג'ד עם סרט הצילום. נטען כי במעשיו האמורים מסר הנאשם ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת ולפגוע בביטחון המדינה.

באישום הרביעי, נטען כי הנאשם עבד בשנת 2007 בבית חולים האירופי בחאן יונס. במועד כלשהו בפברואר או מרץ 2007, נפגש הנאשם עם אבו סאג'ד ועם פעילי ג'יהאד מוחמד יחיא אל עביד. אבו סאג'ד ביקש מהנאשם עזרה בהכנסת פעילת ארגון ג'יהאד לישראל לצורך ביצוע פיגוע התאבדות בישראל מטעם הג'יהאד, באמצעות תיעוד רפואי כוזב לפיו הפעילה צריכה להיכנס לישראל לצורך טיפול רפואי. הנאשם נענה לפנייתו של אבו סאג'ד ופנה לד"ר גאזי אלשאער ואמר לו כי הוא זקוק למסמך לפיו אדם מסויים זקוק לטיפול רפואי שיש לעשותו ברמאללה, דבר שיאפשר לקבל אישור כניסה לישראל. ד"ר גאזי אמר לו כי האישור יעלה 160 ₪, והנאשם דיווח על כך לאבו סאג'ד. בהמשך לכך בתאריך 4.4.07, או בסמוך לכך, נפגשו הנאשם, אבו סאג'ד ופעילת הג'יהאד רודה חביב, שהייתה אמורה לבצע את פיגוע ההתאבדות, פעילת הג'יהאד פטמה אל זק, ופעיל הג'יהאד הישאם בכניסה לבית החולים האירופי בחאן יונס. הנאשם ורודה נכנסו לד"ר גאזי אשר לבקשת הנאשם רשם אישור רפואי לפיו רודה זקוקה לצילום אמ.אר.אי וזאת מבלי לבדוק אותה כלל. הנאשם וד"ר גאזי ידעו כי הדבר אינו אמת וכי רודה איננה זקוקה לטיפול הרפואי הנ"ל. הנאשם ביקש שיצויין כי רודה זקוקה לבדיקת אמ.אר.אי, שכן ידע כי בדיקה זו איננה יכולה להיערך ברצועת עזה, אלא רק בישראל או ברמאללה שבגדה המערבית, ולשם כך תוכל לקבל אישור להיכנס לשטח ישראל. הנאשם שילם לד"ר גאזי 160 ₪ תמורת האישור. הנאשם ניגש למרכז לטיפול רפואי חיצוני הנמצא במלון אל-אמל בעזה ותיאם עריכת בדיקת אמ.אר.אי לרודה בבית חולים ברמאללה. הנאשם אף העביר לחשבונו של בית החולים שברמאללה סכום של 100 ₪ אותו קיבל מאבו – סאג'ד כמקדמה עבור ביצוע הבדיקה. בהמשך לכך אבו סאג'ד ניגש למשרד התאום והקישור המטפל במתן אישור כניסה לישראל, כדי לקבל אישור להכנסתה של רודה לישראל, בדרך לרמאללה, אולם הדבר לא עלה בידו. בעקבות זאת ניגש הנאשם למשרד התיאום והקישור בעזה וביקש לתאם את כניסתה של רודה לישראל. במשרד התיאום והקישור נאמר לנאשם כי יש צורך במלווה לרודה. הנאשם הודיע על כך לאבו סאג'ד שאמר לו כי פטמה תתלווה לרודה וכי גם היא תבצע פיגוע התאבדות. בהמשך לאיתור המלווה קיבל הנאשם במשרד התיאום והקישור אישור לכניסתן של רודה ופטמה לישראל ביום 20.5.07. ביום 19.5.07 בעזה נפגשו הנאשם אבו סאג'ד ופעילי ג'יהאד נוספים לישיבה בה סוכם כי הנאשם ילווה את רודה ופטמה למעבר ארז. אבו סאג'ד אמר לנאשם כי הפעילות, פטמה ורודה, יעברו לגדה המערבית לרמאללה שם יפגשו עם פעיל נוסף אשר ימסור להן את חגורות הנפץ. ביום 20.5.07 נפגשו הנאשם ואבו סאג'ד, האשם ומחמוד אלזק פעיל הג'יהאד בנה של פטמה (להלן: "מחמוד") בגבול שברצועת עזה. אבו סאג'ד מסר לפטמה ולרודה כרטיסי סים ומכשיר פלאפון על מנת שיוכלו להתקשר אליו משטח ישראל. בהמשך לכך, הנאשם, פטמה, רודה ומחמוד נסעו למחסום ארז ושם המתינו הנאשם ומחמוד שפטמה ורודה יכנסו לשטח ישראל. פטמה ורודה עברו במחסום ארז ושם נעצרו בשטח ישראל. בשל המעשים המיוחסים לנאשם באישום זה יוחסו לנאשם עבירות של קבלת דבר במרמה ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש טען כי הנאשם היה מודע היטב לכלל תוכניות הפעולה שתוכננו ולא עצם עיניו. לדבריו, הנאשם ניצל את תפקידו התמים כאח בבית החולים. עוד הוסיף ב"כ המאשימה כי בהתאם להסכם המדיני שאושר ע"י הממשלה, כנגד קבלת קלטת הוידיאו המתעדת את החייל החטוף גלעד שליט, שוחררו 20 אסירות לרצועת עזה, וביניהן רודה חביב ופטמה זק, המחבלת המתאבדת ומלוותה. המאשימה עתרה להשתת עונש מאסר ארוך ביותר, תוך שטענה כי מעשיו של הנאשם נמצאים "ברף הגבוה ביותר של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת".

ב"כ המאשימה אזכר בטיעוניו פסקי דין מהם ביקש ללמוד על הענישה ההולמת את הנסיבות בענייננו:

ע"פ 7403/07 פאדי נגאר נ' מ"י, שבו נדון המערער ל- 13 שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירה של ניסיון לרצח בשל הנחת מטען חבלה ובעבירה של קשירת קשר למסירת ידיעה לאויב, שבסופו של דבר לא יצאה לפועל.

ע"פ 1220/08 פלוני נ' מ"י, באותו מקרה בשנת 2004, הצטרף המערער לארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי, ועסק בהדבקת כרוזים והשתתף בעניינים צבאיים. בשנת 2006 הצטרף לזרוע הצבאית של אותו ארגון, ביצע תצפיות על כוחות צה"ל והוביל מטען חבלה במשקל של כ- 50 קילו על עגלה, מתוך כוונה להפעילו כנגד טנקים ישראליים. המערער לא השלים את המשימה בשל דרישת תושבי המקום. המערער נדון לעונש מאסר של 10 שנים. בית המשפט ציין כי מדובר במאסר ממושך שאינו קל, ודחה את הערעור.

ע"פ 9349/07 אסמעיל חאמד נ' מ"י, שם המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של אימונים צבאיים אסורים, נשיאת נשק, שתי עבירות של סיוע לניסיון רצח, עבירת קשירת קשר לפשע והחזקת נשק, ונדון לעונש מאסר של 12 שנים. העבירות של ניסיון לרצח יוחסו למערער, משבמקרה אחד המערער יחד עם חבריו נסעו והטמינו חומר נפץ שמשקלו 25 קילו באזור בו סברו כי יעברו כוחות צה"ל, ובמקרה השני, סייע המערער לחבריו בהובלת מטען של 30 קילו אשר הוטמן בפרדס. בית המשפט ציין כי מדובר בעונש שאינו קל, אך יחד עם זאת אינו חורג ממתחם הענישה הסבירה ודחה את הערעור.

ב"כ הנאשם טען כי מרשו היה צעיר, בעת ביצוע המעשים נשוא האישומים הראשון והשני. לגבי האישום השני טען הסנגור כי היוזמה למעשים לא היתה של הנאשם אלא של אחר, כי היה מדובר במטען מאולתר, לא גדול ושלא פעל וכי למרות שהנאשם לקח את המטען הוא לא חזר על מעשיו שנית. לגבי המיוחס לנאשם באישום השלישי טען בא כוחו כי מדובר אך בצילום פנורמה של איזור הגבול וכי אין ראיה כי הצילומים נוצלו לפעולה כלשהי. אשר לאישום הרביעי נטען כי השותפות קיבלו חנינה, חלקו של הנאשם קטן משלהן ולכן מכוח הכלל בדבר אחידות הענישה ביקש הסנגור שלא לתת משקל בענישה לאישום זה.

עוד ציין הסנגור כי הנאשם נולד ברצועת עזה וגדל בצל המלחמות, והדבר השפיע על חייו, טען שהעבירות נעברו כאשר הנאשם היה בן 18 - 19 שנים. ב"כ הנאשם ביקש שלא להחמיר עם מרשו, כי לא נגרם נזק ממעשיו, הוא הודה, חסך זמן שיפוטי וויתר על טענותיו.

הנאשם בדבריו אמר כי הוא מבקש סליחה על מעשיו.

ב"כ הנאשם אף הוא המציא פסיקה אשר לדעתו משקפת את רמת הענישה ההולמת את הנסיבות של מרשו.

ע"פ 3015/09 מ"י נ' פואד קדיח, באותו מקרה הורשע המשיב בעבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון רצח, נשיאת נשק, חברות בארגון טרור. עבירת ניסיון הרצח יוחסה למשיב בשל כך שיחד עם אחרים הטמין שני מטעני נפץ לצורך הפעלתם כנגד טנקים. בית המשפט המחוזי דן את המשיב ל- 6 שנות מאסר, והמדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט קבע כי לנוכח נסיבות המקרה לא נמצאה סטייה לקולא בעונש המצדיקה את התערבותו.

ת.פ. 1090/07 מ"י נ' חמדאן אבו מטלק (בית משפט מחוזי באר שבע), הנאשם הורשע בעבירות של סיוע לניסיון לרצח, חברות בהתאחדות בלתי מותרת, וכן עבירה נוספת של ניסיון לרצח, וזאת בשל כך, שיחד עם אחרים הסכים להטמין מטען במטע זיתים, לשם הלך, אלא שירי של כוחות צה"ל סיכל את ההטמנה, וכן בשל כך שיחד עם אחר ירה לכיוון ג'יפ של כוחות צה"ל. עונשו של הנאשם היה שבע וחצי שנות מאסר.