מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' נחמיאס

החלטה

רקע

בפני בקשה לגילוי חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן:"החסד"פ").

המבקש הועמד לדין באשמת ביצוע עבירות של רצח, שוד בנסיבות מחמירות, וחבלה בכוונה מחמירה. בכתב האישום נטען כי לפני יום 23.1.2008, קשר הנאשם קשר עם אחרים לפיו ישדדו מהמתלונן - בעלים של חנות תכשיטים באילת, כסף או תכשיטים המצויים בחנות. בהמשך לקשר הגיעו הנאשם ויתר הקושרים, רכובים על אופנוע ביום 23.1.2008 בשעה 19:45 לחנות. אז הגיע המנוח לחנות במסגרת עבודתו כסוכן בחברת תכשיטים, כדי לנסות ולמכור תכשיטים למתלונן – בעל החנות. אחד הקושרים נכנס לחנות כשבידו אקדח ודרש מהמתלונן והמנוח למסור לו את תכולת הכספת. לאחר שהתברר לו שהכספת ריקה, ביקש לקחת מהמנוח את המזוודה שנשא עימו וזה ניסה למנוע זאת ממנו. אז החל הקושר להכות את המנוח ובהמשך ירה לעבר המנוח והמתלונן מספר יריות, שגרמו למות המנוח ולפציעת המתלונן באופן קשה.

בבקשה דנא עתר המבקש לקבל חלק מנהלי העבודה של המעבדה הביולוגית ושל המעבדות לזיהוי פלילי במטה הארצי, וכן את תיקי העבודה עצמם, ואף לקבל פריטים מסוימים לבדיקה מטעמו, כאשר לגבי החלק האחרון, כבר ניתנה החלטה, ו מכאן נותר לדון באותו חלק של הבקשה הנוגע לנהלי המעבדות השונות. בעניין זה נערך בפני דיון בבית המשפט, בו מסרה המשיבה מכתב של ראש מעבדת סימנים וחומרים במז"פ סנ"צ נדב לוין, המתייחס בין היתר לאותם נהלים, ולאחריו מיקדו באי כוח המבקש את עתירתם:

באשר למעבדות המטה הארצי נתבקשו ע"י המבקש הנהלים הבאים :

מדריך האיכות החטיבתי במז"פ הנוגע לקליטת המוצגים במז"פ העברת למעבדות השונות ומעקב אחריהם.

הוראות עבודה (SOP) המתארות את שיטות הבדיקה בכל מעבדה ומעבדה, וזאת בהתייחס לאותו חלק הנוגע לאופן קבלת המוצגים במעבדה, צורת אריזת המוצגים הנדרשת בקבלה ובהעברה, ודרישות סטנדרטי המעבדה ביחס לאריזת המוצגים המגיעים אליהם.

באשר לנהלי העבודה של המעבדה הביולוגית נתבקשו הנהלים הבאים:

הוראות ונהלי עבודה לבדיקת משתמש במוצג.

הוראות ונהלי עבודה לקליטת מוצגים במעבדה והעברתם מחוץ למעבדה.

הוראות ונהלי עבודה לדגימה ובדיקת DNA במעבדה.

באי כוח המבקש הדגישו בעתירתם כי במסגרת הפרשה הנוגעת לכתב האישום, חלק מעדי התביעה העתידים להעיד הינם מומחים מהמעבדה לזיהוי פלילי במטה הארצי של המשטרה, ואנשי המעבדה הביולוגית של המכון לרפואה משפטית.

לטענת באי כוח המבקש, על מנת לבקר את תהליך העבודה המדעי, בדיקת אמינותו והתאמתו לנהלי העבודה, יש מקום להעמיד לרשותם את נהלי העבודה, שכן בלעדיהם לא ניתן יהא לקיים בקרה אמיתית - משפטית בדבר היותן התוצאות המדעיות נטולות ספקות. לשיטתם, אותם נהלים הינם חלק מחומר החקירה, שכן הינם רלוונטיים לאישומים. עוד הודגש כי בפסיקה ניתן פירוש מרחיב למונח "חומר חקירה" וכי עקרון הרלוונטיות הוא שאמור לעמוד בבסיס הדיון. אותם נהלים רלוונטים ועל כן דרושים להגנת המבקש ומכאן הם בבחינת חומר חקירה.

המשיבה טענה מנגד, כי היא אינה חולקת על כך שהמבחן שנקבע בפסיקה הינו מבחן הרלוונטיות, אך לטעמה אין המדובר בחומר שהוא רלוונטי לאישומים. נטען שהמדובר בבקשה כללית המתייחסת לנהלי עבודה, שעל פיהם נוהגים במעבדה לזיהוי פלילי או במעבדה הביולוגית, והם לא מתייחסים לתיק ספציפי ומכאן שאינם חומר חקירה בתיק זה. עוד הטעים ב"כ המשיבה כי בתיק העבודה מתועד כל שלב ושלב בכל בדיקה שנעשתה, והוא נמסר כולו לידי ההגנה. מעבר לכך, המומחה יעיד על כל מה שעשה ובית המשפט הוא שיקבע האם יש לקבל את דבריו וממצאיו, ואם תוצאות הבדיקה אמיתיות או שגויות, ולא הנוהל הוא שיקבע מה הוא משקל הבדיקה.עוד צוין כי לעמדת המשיבה, אף על פי חוק חופש המידע, אין למסור הנהלים, שכן בחוק קיימים סייגים למסירת מידע, אשר אחד מהם מתייחס למידע שנוצר, נאסף ומוחזק על ידי מערך המודיעין והחקירות של משטרת ישראל, ומכאן חל בעניניינו. עוד נטען כי הנהלים הינם "הקוד הגנטי" של המטה הארצי וברגע שיפורסמו יוכל כל עבריין לדעת על דרכי הפעולה של המשטרה והדבר יקל על מי שרוצה לשבש את יכולת המשטרה, כך למשל לגבי מעבדת פיתוח טביעות אצבע וכן מעבדות נוספות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי בפסיקה שהוגשה לי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

זכות העיון בחומר חקירה שבידי המדינה, מעוגנת בסעיף 74 לחסד"פ, הקובע כדלקמן:

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו".

הפסיקה הכירה בכך כי המדובר בזכות רחבה היונקת כוחה אף מן הזכות להליך ראוי, למשפט הוגן ולניהול הגנה ראויה על ידי הנאשם. מכאן שאין המדובר רק בזכות המעוגנת באינטרס של הנאשם עצמו אשר מבקש להתגונן כדבעי, אלא הינה חלק מהאינטרס הציבורי הכללי בניהול הליך הוגן ובהגעה לחקר האמת (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי (לא פורסם), מיום 15.9.2005).

8.עוד נפסק כי יש לנקוט פירוש מרחיב למושג "חומר חקירה" וכי מושג זה צריך לכלול לא רק חומר הקשור באופן ישיר לאישום, אלא אף זה הקשור באופן עקיף באם הוא נוגע ליריעה שנפרסה במהלך הדיון, וכי הזכות משתרעת אף מעבר ל"גרעין הקשה" של ראיות התביעה. מכאן נדרשת בכל מקרה ומקרה בדיקה ספציפית שמתייחסת לחומר שמתבקש באופן קונקרטי, תוך בחינת זיקתו לאישום ולנאשם, ולשאלה האם תהא בו תועלת להגנת הנאשם. ראה בש"פ 91/08 מדינת ישראל נ' מוחמד שיבלי (טרם פורסם, מיום 13.2.08) וכן בש"פ 3071/11 דוד בן שטרית נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, מיום 8.5.11).