מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' בוהדנה(עציר)

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשת שירות המבחן להפקעת צו מבחן שהושת על הנאשם במסגרת גזר דין שניתן בתיק זה ביום 20.7.10, וזאת לאחר שהנאשם מרצה כיום עונש מאסר ומכאן לא ניתן לקיים הצו.

רקע

הנאשם הורשע בתיק זה על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום מתוקן, בעבירות של התפרצות לעסק וגניבה בנסיבות מחמירות, כאשר המדובר בהתפרצות לבית עסק יחד עם אחרים כשהוא מצויד בנשק קר והפרעה לשוטר.

בגזר הדין נידון הנאשם למאסר למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 10,000 ₪, פיצוי בסך 2,000 ₪ וצו מבחן למשך 18 חודשים.

הנאשם בתיק זה היה משוחרר בתנאים במהלך ניהול התיק. והנה בעת מתן גזר הדין הגיע הנאשם לבית המשפט כשהוא עצור, זאת לאחר שנעצר בתיק אחר בגין עבירת רכוש (להלן: התיק החדש). עם זאת כפי שציינתי בסיפה לגזר הדין סברתי כי משעה שהתיק היה קבוע למתן גזר דין, יהא זה נכון ליתן גזר הדין כפי שנקבע, למרות שכבר במעמד מתן גזר הדין התעוררה שאלה האם ניתן יהיה ליישמו כעת מהנאשם עצור.

בחלוף שישה חודשים לערך, הוגשה בקשת שירות המבחן בה אנו עסקינן, להפקעת צו המבחן, משהוברר כי הנאשם כעת מרצה עונש מאסר. עוד הוברר, כי לאור העובדה שנעצר בתיק החדש ובהמשך שוחרר ככל הנראה בשלב מסוים למעצר בית מלא, מצא הממונה על עבודות השירות לנכון להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות ביום 19.10.10. מכאן הנאשם מרצה את 6 חודשי המאסר שהושתו עליו במסגרת גזר הדין בין כותלי הכלא.

השאלה העומדת להכרעה

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי יש מקום להפקיע את צו המבחן משלא ניתן לבצעו, כאשר הנאשם כרגע מרצה עונש מאסר במקום עבודות השירות ואף ככל הנראה נעצר בתיק החדש.

המחלוקת בית הצדדים נטועה בשאלה מהי תוצאתו של הפקעת צו המבחן.

לשיטת ב"כ המאשימה, הרי נוכח בקשת שירות המבחן להפקיע את צו המבחן יש מקום שבית המבחן ישתמש בסמכותו לפי סעיף 20(4) לפקודת המבחן וישית עונש מאסר נוסף על הנאשם. בעניין זה הדגישה כי הנאשם כשבועיים לפני הטיעונים לעונש בתיק זה, ביום 4.7.10 חזר לסורו וביצע עבירות של התפרצות וגניבה הדומות לעבירות בתיק זה ואף הגישה את כתב האישום בתיק החדש. עוד ציינה כי הנאשם אף לאחר ששוחרר ממעצר בית בתנאים הפר את תנאי שחרורו ומכאן ביצע עבירות נוספות של הפרת הוראה חוקית. נוכח כל האמור עתרה להשתת עונש נוסף בדמות מאסר נוסף על פי שיקול דעת בית משפט.

ב"כ הנאשם מנגד ביקש להסתפק בעונש שהנאשם מרצה על העבירות, לאחר שהנאשם קיבל הזדמנות לרצות את המאסר בעבודות שירות ולא השכיל לנצל את ההזדמנות ומכאן העונש הפך למאסר בפועל. ביחס לכתבי האישום האחרים ציין כי נראה שאלו לא רלוונטיים משהנאשם לא הורשע בתיק האחר וכן בתיק הנוסף של הפרת הוראה חוקית והוא ייתן עליהם את הדין ככל שיורשע ואין מקום להענישו כאן. עוד הדגיש כי הבקשה להפקעה נבעה בשל העובדה שהוא עצור ולא מסוגל לקיים את צו המבחן אך לא מעבר לכך. מכאן ששת חודשי המאסר בפועל מספיקים לעונש על העבירות המקוריות בהתחשב בנסיבות שהיו ידועות לבית המשפט אז כאשר בגזר הדין אף הושתו רכיבים שונים של ענישה ומכל האמור ביקש שלא להשית עונש נוסף.

לחילופין ציין שככל שבית המשפט יחליט להטיל מאסר מעבר לששת החודשים, הרי יש לנכות את ימי מעצרו של הנאשם בתיק זה.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית לדיון שבפנינו מצויה בסעיף 20 לפקודת המבחן הקובע כהאי לישנא:

"20. הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו המבחן, שהנבחן לא מילא אחרי הוראה מהוראותיו של צו המבחן, רשאי בית המשפט בהתחשב, בין היתר, בתקופה שחלפה מיום העמדתו של הנידון במבחן, בדרך שבה עמד במבחן באותה תקופה ובנסיבות אי מילוי הוראות צו המבחן לעשות אחד מאלה:

(1)

(2)

(3)

(4) אם ניתן צו המבחן לאחר הרשעה לפי סעיף 1(1)(ב) – להטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו המבחן, בהתחשב בכל עונש אחר שהוטל עליו על העבירה המקורית."