מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' אבו עמאר

החלטה

נדחה למתן גזר-דין אשר יינתן בשעה 11:30 בנוכחות הצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תש"ע, 12/04/2010 במעמד הנוכחים.

דפנה אבניאלי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 322(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק הנ"ל, בהסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה, התשכ"ה – 1961.

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לענין העונש.

על-פי עובדות כתב האישום, בתאריך 2/2/08 נהג הנאשם ברכב מצפון לדרום באזור צומת דבירה, תוך שהוא עוקף מספר כלי רכב. כאשר הבחין בניידת משטרה שהורתה לו לעצור, האט והחל לעצור בשולי הכביש אך לפתע החל לנסוע במהירות, תוך שהוא עוקף מספר כלי רכב, נוסע בנתיב הנגדי חרף העובדה שבמקום מפריד קו הפרדה רצוף ומסכן כלי רכב אחרים שנסעו מולו.

הנאשם המשיך בנסיעה במהירות ובפראות כשכל העת דולקת אחריו ניידת משטרה והשוטרים מורים לו לעצור, תוך שהוא סוטה שמאלה, עולה על מדרכה וממשיך במהירות לכיוון מרכז רהט.

בשלב מסוים נכנס הנאשם לסככת חניה בה עמדו באותה עת גבר וילד אשר נאלצו לברוח הצידה על-מנת להימנע מפגיעת הנאשם. הנאשם ירד מרכבו והחל לברוח רגלית כאשר המתנדבים דולקים אחריו, בשלב מסוים עצר וחבט באגרופו בפניו של אחד מהם ורק כאשר נפל לבוץ שהיה במקום, נעצר ונתפס על-ידי המשטרה.

בתסקיר הראשוני שהתקבל ביום 9/8/09 נאמר, כי הנאשם מתגורר בבית אמו לקייה, סובל מירידה עמוקה בשמיעה, מבעיות בעמוד השדרה, מקבלת טיפול תרופתי, הנאשם סיים 3 שנות לימוד והשתלב בעבודות מזדמנות. שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר בעל מאפייני התנהגות ילדותיים ותפיסות בלתי בשלות הנובעות מבעיותיו הרפואיות ומהעובדה שגדל עם תחושת חריגות ושונות ביחס לבני גילו. תחושות אלה השפיעו לרעה על הדימוי ועל תחושת הערך העצמי שלו, אך הנאשם החל בתהליך משמעותי של התחברות לרגשותיו והבנת הקשר שביניהם לבין התנהגותו, כפי שבאה לידי ביטוי באירוע העבירה.

בתסקיר המשלים מיום 1/1/03 נאמר, כי הנאשם, כיום כבן 23, התחתן לפני מספר חודשים. זמן קצר לאחר נישואיו התאבדה אשת אחיו והנאשם ואשתו לקחו על עצמם לגדל את התינוק שנותר

ללא אם. עוד צוין כי הנאשם החל בתהליך אישי משמעותי והפיק רבות במסגרת ההליך הטיפולי בשירות המבחן, ואף ביטא רצון ונכונות להמשיך להשתלב בקבוצה טיפולית. לאור שיתוף הפעולה הממושך והחיובי עם שירות המבחן והשינוי שחל בנאשם במובנים של התבגרות והתפתחות אישית, שירות המבחן המליץ לאפשר לו להמשיך בהליך הטיפולי שהחל וכן להימנע מהטלת עונש מאסר עליו. בתסקיר צוין במיוחד כי: "לאור התרשמותנו מדלות כוחותיו והתמודדותו עם מצבים משבריים, אנו סבורים כי גזר-דין של מאסר בפועל במקרה זה יהווה פגיעה חמורה במאמצי השיקום המשמעותיים של נימר ויחשוף אותו לפגיעה, לניצול ולהשפעה של גורמים שוליים בבית-הסוהר. הערכתנו היא כי מאסר בפועל עלול לגרום להתדרדרות משמעותית במצבו הרגשי וביכולותיו לתפקד באופן תקין לאחר מכן".

המלצת שירות המבחן היתה כי ביהמ"ש ימנע מהטלת עונש מאסר בפועל, אלא יטיל על הנאשם עונש הרתעתי ומוחשי של מאסר בעבודות שירות וזאת לצד הטלת צו מבחן לשנה, אשר במסגרתו ימשיך הנאשם את התהליך הטיפולי שהחל בו.

באת-כח המאשימה בטיעוניה לעונש שהוגשו בכתב ציינה, כי לחובת הנאשם 16 הרשעות בתחום התעבורה ולמרות שאין לו הרשעות בתחום הפלילי, ביהמ"ש מתבקש לגזור עליו עונש מאסר ממושך.

לדבריה, נסיבות ביצוע העבירות כעולה מכתב האישום המתוקן הן חמורות. מדובר במרדף ארוך ומסוכן, הכולל נסיעה מהירה ופרועה, סיכון כלי רכב וסיכון חיי אדם, גבר וילד אשר עמדו חשופים לחלוטין בתוך הסככה, כאשר רכבו של הנאשם נכנס במהירות לתוכה. עוד צוין כי אף לאחר שהנאשם עצר את רכבו הוא היה עדיין נחוש לברוח מהשוטרים ואף לא נרתע מלתקוף את המתנדב, בכך שחבט בפניו ויש ליתן את הדין לכך, שאין המדובר במרדף בלבד אלא גם בעבירה נלווית נוספת של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

מדובר בתופעה של מרדפים באזור הדרום והפסיקה בכל הנוגע לרמת הענישה בעבירות אלה, עמדה על עונשי מאסר ממושכים לריצוי בפועל, גם כאשר הנאשמים צעירים חסר עבר פלילי, עם תסקיר חיובי והמלצה. לדברי באת-כח, המלצתו העונשית של שירות המבחן אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה של ביהמ"ש העליון, אשר במקרים דומים אישר הטלת עונשי מאסר בפועל משמעותיים.

לפיכך ביקשה לצוות גם על הפעלת עונש המאסר על תנאי, שהוטל על הנאשם בת"פ 5177/06 בבימ"ש השלום ב"ש. באותו מקרה נגזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור את העבירות של הפרעה לשוטרים ואיומים, לפי סעיף 275 ו- 192 לחוק העונשין.

באת-כח המאשימה ציינה בסיכומיה, כי עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, כוללת בחובה את כל יסודות העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין ולכן יש להפעיל את המאסר המותנה, שכן העבירה הנוספת חמורה יותר מהעבירה אשר בגינה הושת על הנאשם עונש המאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לנסיבות חייו הקשות של הנאשם, לתהליך השיקומי המוצלח שעבר מאז הוכנס למסגרת טיפולית בהסכמתו, ולעובדה שהנאשם כיום מטופל בבנו של אחיו התינוק אשר אותו לקח תחת חסותו, לאחר שנפטרה אמו לפני מספר חודשים. במהלך תקופת מאסרו ועקב מגבלותיו הפיזיות וההתנהגותיות, התקשה הנאשם להתמודד עם התנהגויות שוליות של עצורים אחרים, אשר התנהגו כלפיו בצורה תוקפנית ואיימו עליו עד כדי כך שהנאשם חשש לבטחונו האישי.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר הראשון מיום 9/8/09 בו צוין, כי כל ציודו האישי של הנאשם נלקח ממנו על-ידי עצורים אחרים, תוך שימוש בכח פיזי ובאיום שחזר על עצמו, לשפוך על ראשו מים רותחים בשנתו, דבר שגרם לכך שהנאשם השתדל מאוד להימנע משינה במהלך מעצרו ובנוסף, דרשו ממנו עצורים אחרים לבקש מבני משפחתו ציוד וסיגריות, על אף שאינו מעשן כלל, תוך שימוש באותו איום.