מ.י. פרקליטות אשקלון נ' לויצקי ואח'

החלטה

בעקבות טענת עו"ד נהרי, בית המשפט הוציא החלטה מפורטת ב-21/1/10, בה ציינתי כי אין מקום להורות על ביטול כתב אישום אולם היה מקום להוציא החלטה בכתב של פרקליט מחוז או פרקליט שהוסמך לכך כדין, תוך ציון פרטי ההסמכה, וכן נימוקי ההחלטה וטעמיה המיוחדים וכי העתק יימסר לנאשם (החשוד דאז) או בא כוחו במועד קרוב ככל הניתן, יחד עם הודעת היידוע. הוספתי וציינתי כי לטעמי, במקרה של חשוד ששוחרר ממעצר, פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות סבורים כי יש מקום להגיש כתב אישום בשיקולי מתחם הסבירות, אין הצדקה לחייב רשות התביעה לעמוד בדרישה הזהה לזו המוטלת עליה על-פי סעיף 60א. כמו כן כתבתי כי יש לאפשר להסתפק במקרה כזה במסירת ההודעה במועד קרוב ככל הניתן ואם אין ברירה במועד הגשת כתב האישום.

אף הוספתי וציינתי כי למרות ששוחרר במהלך דיון בהארכת המעצר על-ידי כב' השו' שלו, מסיבה ראייתית, לא ניתן להתעלם מכך ששתי ערכאות לאחר מכן כפי הנראה קבעו תשתית ראייתית לכאורית שהרי שבו והורו על מעצרו, וכי בית המשפט העליון קבע שאין מקום לעצרו ולכן לא נכנס לשיקולים ראייתיים.

בעקבות החלטת בית המשפט פמ"ד המציאו הודעה ממנה עולה כי מנהל המחלקה הפלילית שנתן ההחלטה מוסמך מטעם פרקליט המחוז, כי תוכן ההחלטה ונימוקיה נמסרו לסנגור ב-29/9/09, במכתב של עו"ד חן עסיס לביא, כי סבורים שדרך זו של משלוח המכתב, משקפת האמור בתרשומת הפנימית ולא פוגעת בזכויות הנאשם ונהוגה בפרקליטויות זמן רב ותואמת הוראות החוק והפסיקה. הם סבורים שאין מקום לדרוש כי בכל מקרה שמתקבלת החלטה על-פי סע' 60א תיחתם על-ידי פרקליט מחוז או פרקליט מוסמך וכי די בהודעה שהחלטה ניתנה על-ידי גורם מוסמך תוך ציון עיקרי הנימוקים כפי שנעשה במקרה זה אולם למרות זאת, לאור החלטת בית המשפט צירפו מכתב חתום על-ידי עו"ד רות עשהאל, שאף היא מוסמכת לפעול מטעמו של פרקליט המחוז.

טוען הסנגור היום כנגד אותו מכתב וכנגד הנימוקים שפורטו בו בסעיף 3. הן באשר לנימוק של צירוף נאשמים, והן באשר לדחיפות שלטעמה של הפרקליטות עולה בשל מסוכנות החשודים והצורך להגיש בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגדם, שבשלב זה היו במעצר, למרות שנאשם 3 היה משוחרר ללא תנאים באותו מועד.

הסנגור מודע לכך כי לאור החלטת בית המשפט כי מדובר בסמכות הנתונה לפרקליט מחוז ובהחלטה שהיא מנהלית, התערבותו של בית המשפט הזה לא תהיה במקום אלא אם מועלית טענה של חריגה מסמכות המביאה לבטלות. לדבריו מודע לכך שבעקבות החלטתי אין מקום להוצאת החלטה נוספת למרות טענותיו כנגד הנימוקים אך שומר לעצמו הזכות להגיש עתירה לבג"צ או עתירה מנהלית אחרת, וכן שומר לעצמו הזכות להעלות אותן טענות במסגרת טענת הגנה מן הצדק.

באשר לראיות לכאורה, הצדדים חלוקי דעות במעט: מתברר כי בית המשפט המחוזי לא התייחס לכך והעניין לא עלה בפניו. בית המשפט השלום כב' השו' סבין כהן התייחסה לראיות לכאורה במעמד צד אחד בלבד בשל התנגדות הסנגור, אולם בהמשך הסנגור עצמו הסכים שיש תשתית ראייתית לכאורית אף שסבר כי עוצמתה פחותה מהתשתית הקיימת כנגד יתר הנאשמים. הסנגור הסכים שיש עילת מעצר. והסנגור הסכים לתנאים המגבילים שבהם שוחרר נאשם 3. לא רק זאת אלא לא מצא לנכון להעלות הטענה שמעלה היום בפניי בעת קביעת התנאים המגבילים.

אמנם יש בתי משפט שקבעו שמקומה של טענה זו בתיק העיקרי אך מקובל היום כי ניתן לעלות זאת בהזדמנות ראשונה ואין צורך להעלותה אך ורק בפני המותב הדן בתיק העיקרי עצמו, כך נהוג לעשות וכך קבע מותב זה. אולם למרות זאת אין בכך למנוע מהסנגור להעלות טענותיו אם ירצה בכך, בפני ערכאה כלשהי. בית משפט זה אמר דברו בעניין. בנסיבות אלה הסכים הסנגור להגיב לכתב האישום והגיש תגובתו בכתב. בד בבד העלה טענה שחסר חומר חקירה מהותי שאינו בפני הפרקליטות. לדבריו המתלוננת שהעסיקה הנאשם ופוטר לאחר הגשת כתב האישום העסיקה חברת חקירות פרטית שביצעה חקירה סמויה. כמו כן המעסיקה קיימה מין הליך שימוע בטרם פיטוריו, הליך שהוקלט אף הוא, והסנגור מבקש לעיין בחומר החקירה.

הפרקליטה הסכימה לפנות למתלוננת לצורך קבלת החומר ואף הועברה לה רשימה מפורטת. במידה ותהיה התנגדות להעביר החומר והצדדים יהיו חלוקים בשאלה אם מדובר בחומר חקירה אם לאו, הסנגור יכול להגיש בקשה מסודרת על-פי סעיף 74 לחסד"פ על מנת שתתברר בפני מותב אחר.

בנסיבות אלה אין מקום בשלב זה לקבוע מועדים לשמיעת פרשת הראיות, אלא ייקבע תחילה לדיון על-פי סעיף 144 לחסד"פ ליום 12/4/10 שעה 09:00.

אין צורך בהתייצבות הנאשמים אולם עליהם להיות בקשר עם הסנגורים לקבלת מועדי הוכחות והם מוזהרים כי לא יתייצבו לאותם מועדים העדים ישמעו בהעדרם.

במידה ויהיה צורך לדחות הדיון לצורך קיום דיון על-פי סעיף 74 לחסד"פ יודיעו על כך מבעוד מועד לצורך דחיית הדיון.

הפרקליטות תעביר לידי הסנגורים תוך 30 יום כל חומר החקירה הנוסף כמפורט לעיל.

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר תש"ע, 01/03/2010 במעמד הנוכחים.

רובין לביא, שופטת

הוקלד על ידי: אלינור בן נעים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: