מ.י. ענף תנועה ת"א נ' תורגמן

הכרעת דין

בהסתמך על דברי ההודאה של הנאשם, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תש"ע, 12/05/2010 במעמד הנוכחים.

נועה פראג לבוא, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שבחר להודות, בעבירה של נהיגה בשכרות.

הנאשם נוהג משנת 96' בעברו 11 הרשעות קודמות מכל הסוגים, ובהן עבירה של נהיגה בשכרות אשר נעברה חודשיים לאחר שנעברה העבירה בתיק שלפני בו הוא מורשע היום.

התובעת עותרת לעונש של מאסר על תנאי, פסילה בפועל מעבר לשנתיים, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקשים הנאשם וב"כ הנאשם התחשבות בית המשפט בהודאה, בחרטה, באישיותו הנורמטיבית של הנאשם.

הנאשם עצמו הביע חרטה.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

כמובן, שלא מצאתי נסיבות מיוחדות לקיצור תקופת הפסילה, וכמובן, שנהיגה שנייה בעת שכרות מחייבת עונש של מאסר בפועל. עם זאת, החלטתי שלא למצות הדין עם הנאשם, ולתת לו הזדמנות אחרונה נוספת להיטיב דרכיו.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, לחומרה ולקולא, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 3000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.8.10.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים ימים. מתקופה זו ינוכו 30 ימי הפסילה המנהלית אותם רצה הנאשם.

הפסילה תחל לא יאוחר מיום 1.6.10 שעה 12:00.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שלא ינהג בעת פסילה, או בהיותו שיכור/ נתון להשפעת משקה משכר.