מ.י. ענף תנועה ת"א נ' שימשילשויילי

בפני

כב' השופט יהושע צימרמן

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מנהיגה בשכרות ומרשיעו בנהיגה בקלות ראש ותחת השפעת סמים מסוכנים.

הנאשם הואשם בכך שנהג בשכרות וזאת בעקבות חוות דעת ולפיה בדגימת שתן נתגלו סמים מסוכנים, וממצאי המעבדה מעידים על שימוש בהרואין ובקוקאין.

לב"כ הנאשם טענות רבות באשר לחוות דעתו של מומחה התביעה ואף באשר לתקינות שרשרת העברת דגימת השתן.

שרשרת דגימת השתן

הוכחת תקינות שרשרת דגימת השתן הינה באמצעות תעודת עובד הציבור, ת/2, ובאמצעותה יש להוכיח כי משלב נטילת דגימת השתן מהנאשם, ועד בדיקתה במכון לטוקסיקולוגיה, הועברה הדגימה כנדרש מיד ליד, ללא נתק.

דגימת השתן כמפורט בת/2 אמורה היתה להנטל על ידי השוטר אמי סמואל, להמסר לשוטר טולצינסקי, וממנו לשוטר אלגריסי, אשר מוסר לבסוף את הדגימה לידי עובד המחלקה לטוקסוקולוגיה בבית חולים שיבא תל השומר.

ביום 2.12.10 העידו בפני ביהמ"ש העדים אלגריסי וטולצינסקי, בין היתר, בכל הנוגע לשרשרת דגימת השתן.

בדיון זה הוגש ת/2 אשר אמור לתעד את שרשרת דגימת השתן תוך ציון מפורש כדלקמן: "בשלב זה התע"צ מוגש בכל הנוגע לעדי התביעה אשר העידו". החלטה זו אינה מותירה מקום לספק שת/2 לא הוגש באשר לתרשומתו של העד סמואל.

ביום 24.5.11 העיד העד סמואל ואולם התביעה לא התייחסה כלל בחקירה הראשית של העד לתרשומתו של העד בת/2, ואפילו לא ביקשה הגשת ת/2 בכל הנוגע לרישומים שערך עד זה על גבי ת/2.

התביעה לא התייחסה לחסר ראייתי זה, בהמשך הדיון, בישיבות הנדחות ואף לא בסיכומיה.

משכך, צודק ב"כ הנאשם בטענותיו כי לא הוגשה כל ראיה,ולא נמסרה כל עדות המתייחסת לחלקו של העד סמואל בשרשרת העברת דגימת השתן, השרשרת נותקה, ואין ראיה הקושרת בין הנאשם לבין תוצאות חוות הדעת.

מעלה ב"כ הנאשם תמיהות נוספות באשר לת/2.

במסמך האמור צוין שם החשוד כשימשוילי משה, ואולם מנגד נרשם השם שימשוילי מירב על גבי מדבקה שהודבקה על צנצנת דגימת השתן, וזאת כאשר שם הנאשם הינו שימשוילי מאיר (ושם אביו, משה) .

בנוסף,חתימת מוסר הצנצנת בסעיף 1 לשרשרת העברת השתן, נחזית להיות חתימתו של העד סמואל ואולם רשומה בעט הדומה לרישומי העד טולצינסקי, ושונה משאר הרישומים הנחזים להיות רישומי העד סמואל.

אילו התע"צ ת/2 היה מוגש בכל הנוגע לרישומי העד סמואל ניתן היה לחקור את העד בנקודות אלו ואחרות, שצויינו בסיכומי ב"כ הנאשם, ואולם משתרשומתו האמורה כלל לא הוגשה, לא נחקר העד בנקודות אלו, והתמיהות נותרות בעינן.

די בכל האמור כדי להביא למסקנה שאין בחומר הראיות אשר הוגש על ידי התביעה הוכחה למעלה מכל ספק סביר בדבר רציפות העברת דגימת השתן, ולפיכך לא ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי שתוצאת חוות הדעת אכן מתייחסת לדגימת השתן של הנאשם.

בפני ביהמ"ש העיד ד"ר אשר גופר, ראש המעבדה לטוקסיקולוגיה, והצדדים היו חלוקים בשאלת ישום התנאים שנקבעו בפסק הדין בענין מרציאנו (ע.פ. 566/89), שקבע חריג לכלל האוסר עדות שמיעה,בהתייחס לעדותו של ראש יחידה על פעולותיהם של הכפופים לו.