מ.י. ענף תנועה ת"א נ' קריימר

גזר דין

הנאשמת הורשעה לאחר שבחרה להודות בעבירה של נהיגה בשכרות.

ביום 6.11.09 בשעה 00:55 בכביש 2 לדרום נהגה הנאשמת ברכב כאשר היא שיכורה וכאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 410 מיקרו גרם אלכוהול.

הנאשמת נוהגת משנת 92' בעברה 10 הרשעות קודמות מכל הסוגים, אשר האחרונה שבהן משנת 2004.

התובעת עותרת לעונש של מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקשים ב"כ הנאשמת והנאשמת התחשבות ביהמ"ש בהודאה, בחרטה, באישיותה הנורמטיבית.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי ולקצר קמעא מפסילת המינימום מהטעמים הבאים:

הודאתה של הנאשמת וחרטתה. התחייבותה שלא לשוב לסורה. אישיותה הנורמטיבית. עברה התעבורתי שאינו מכביד.

אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

קנס בסך 3000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 3.4.11.

במידה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולמו במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 15 חודשים. מתקופה זו ינוכו 30 ימי הפסילה המנהלית אותם רצתה הנאשמת.

אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע תוך 3 שנים מעבירות של נהיגה בשכרות, תחת השפעת משקה משכר או בעת פסילה.

במידה ולא תחתם ההתחייבות תוך 10 ימים מהיום, תיאסר למשך חודשיים ימים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ל' אדר א תשע"א, 06/03/2011 במעמד הנוכחים.