מ.י. ענף תנועה ת"א נ' פנחס

החלטה

בתיק זה הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בו הואשם בנהיגה בשכרות.

ב"כ הנאשם טען כי אין להשיב לאשמה וכי יש לזכות את הנאשם מהאישומים שיוחסו לו, וזאת על סמך סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן-חוק סדר הדין הפלילי).

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם סרב בתחילה למסור דגימת נשיפה, אך מאוחר יותר הוא חזר בו מהסירוב והסכים להיבדק ואילו השוטר באופן שרירותי לא אפשר לו להיבדק. השוטר טען כי הוא כבר מילא את כתב האישום ואין זו תכנית כבקשתך. בנסיבות אלה טען ב"כ הנאשם כי מדובר במי שהסכים להיבדק , ואילו הסירוב היה דווקא מצידו של השוטר. עוד נטען כי הנאשם נסע מרחק קצר ביותר של מטר לערך, ולפיכך חל הסייג של זוטי דברים.

על פי עובדות כתב האישום נדף מהנאשם ריח אלכוהול חזק, עיניו מבריקות והוא הודה כי שתה חצי ליטר בירה. הנאשם התבקש להיבדק בנשיפון וסרב. או אז נדרש הנאשם להיבדק במכשיר הינשוף וסרב. השוטר הסביר לנאשם ארבע פעמים את משמעות הסירוב להיבדק בדיקת נשיפה והקריא לו את הדרישה להיבדק כפי שהיא רשומה בטופס, אך הנאשם עמד בסירובו. מאוחר יותר פנה הנאשם אל השוטר וטען כי הוא מוכן להיבדק בנשיפון.

הנה כן אנו רואים כי בשלב מאוחר יותר, לפי גרסת התביעה, הסכים הנאשם להיבדק בנשיפון אך לא במכשיר הינשוף. מעדותו של השוטר ניתן להבחין כי הוא יודע להבחין בין נשיפון למכשיר הינשוף. וכך העיד האחרון: "הוא לא מואשם על זה שסרב לבצע נשיפון, אלא הוא נאשם על זה שסרב לבדיקת ינשוף... הנהג לפתע הגיע אלי ורצה בדיקת נשיפון... הוא גם אמר שהוא לא מוכן לעשות בדיקת ינשוף כי זה מגעיל אותו".

 ההלכה היא כי בשלב זה של הדיון, אין בימ"ש שוקל שיקולי מהימנות ואינו מעניק משקל ראייתי לראיות שנשמעו בפניו. הטענה ש"אין להשיב לאשמה" נבחנת בהנחה שהראיות שבאו לחובת הנאשם ואפילו מדובר אך "בחלקים" או "בשברים" של עדות – תזכינה במלוא האמון והמשקל הראייתי.

זאת ועוד, די בקיומן של ראיות דלות להוכחת יסודות העבירה כדי לחייב את הנאשם להשיב על האשמה. לעניין זה ראה בספרו של יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, מהדורה מעודכנת – תשס"ג 2003, חלק שני, עמ' 1048-1501. הכלל הוא כי די בראיות בסיסיות על מנת לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.

עבירת הסירוב משמעה סירוב למסור דגימת נשיפה לצורך בדיקה במכשיר הינשוף.

על פי הראיות שהציגה התביעה הנאשם לא הסכים למסור דגימת נשיפה כאמור, אלא חזר בו אך מסירובו להיבדק בנשיפון. הסכמה להיבדק בנשיפון אין משמעה הסכמה למסור דגימת נשיפה כנדרש בחוק. מכאן עולה כי במהלך ראיות התביעה הוכח כי הנאשם סרב להיבדק כשמשמעות הסירוב הוסברה לו כנדרש בחוק. באשר לטענה כי נהיגתו של הנאשם הייתה למרחק קצר, הרי טענה זו ניתן יהיה להעלות במסגרת הטיעונים לעונש, אם יורשע הנאשם, אולם נהיגה בשכרות אינה בגדר זוטי דברים.

אשר על כן, אני דוחה את הטענה ומורה כי על הנאשם להשיב לאשמה.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, במעמד עו"ד חריטון ועו"ד מורדוך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: