מ.י. ענף תנועה ת"א נ' פוגוסיאן

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי נהג בהיותו שכור זאת בין השאר על סמך בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף אשר קבעה כי רמת האלכוהול בגופו הינה 385 מקג' לליטר אויר נשוף. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות סעיפים 62(3), 64 ב (א) וסעיף 39 (א) לפקודת התעבורה ותקנה 169(א )לתקנות התעבורה.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

הנאשם נסע ברחוב הנציב 6 בתל אביב ביום 30.11.07 בשעה 02:03.

הנאשם שתה עובר לנהיגתו משקה אלכוהולי.

הנאשם נשף במכשיר הינשוף בשעה 02:20 , תוצאת הנשיפה הינה 385 מקג' לליטר אויר נשוף.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, הנאשם נהג כשהוא שכור. מפיו נדף ריח אלכוהול ובבדיקת הינשוף שנערכה לנאשם נמצאו 385 מקג' אלכוהול לליטר אויר נשוף. בדיקת הינשוף שנערכה לנאשם בוצעה כדין על פי כל הנהלים. השוטרים השגיחו על הנאשם כי לא שתה, עישן, או הקיא 15 דקות עובר לבדיקה. הוגש תע"צ תקינות מכשיר על תקינות המכשיר במועד הרלוונטי ללא חקירה נגדית של עורך התע"צ וכן טופס שימוע.

לטענת ההגנה, הנאשם לא היה שכור. השוטרים לא המתינו עם הנאשם 15 דקות עובר לבדיקת הינשוף בהם לא שתה, עישן או הקיא. מכשיר הינשוף לא אמין ותעודות הבלון עליהם מסתמכים הינם "עדות מפי שמועה" ואין אפשרות להסתמך עליהם. כמו כן תעודות הבלון לא הוגשו.

בית המשפט מקבל את טענת ההגנה כי לא ניתן ןהסתמך על ממצא הינשוף, ברם, לאור שאר הראיות בתיק בית משפט קובע כי הנאשם נהג בהיותו תחת השפעת אלכוהול, זאת מן הנימוקים הבאים:

רכב הנאשם נעצר בשעה 02:03. בדיקת הינשוף בוצעה בשעה 02:20 כך שעברה רבע שעה בין עצירת רכב הנאשם לבין ביצוע הבדיקה.

מדו"ח כתב האישום עולה כי הנאשם נעצר לבדיקה שגרתית ומפיו נדף ריח אלכוהול. במקום האירוע כשנשאל הנאשם לתגובתו, השיב:"שתיתי בירה וחצי וודקה", אך בבדיקת המאפיינים ובעדותו בבית המשפט השיב:"שתיתי 2 בירות".

השוטר העיד כי הנאשם לא אכל ולא שתה מרגע עצירתו ועד לביצוע הבדיקה, הדבר רשום בהזמנה לדין, כך שאין שום סיבה שלא לקבל את עדות השוטר.

הנאשם טען כי היה עם עוד מספר אנשים ברכב וכי עישן בטרם בוצעה הבדיקה. דא עקא הנאשם לא טרח להביא אף אחד מחבריו שהיו שם על מנת להוכיח את טענתו כי עישן סיגריה בין עצירת רכבו למועד ביצוע הבדיקה.

5.ברם, מאחר ולא הוגשו תעודות הבלו , אלא רק תע"צ כי המכשיר היה תקין, אין בכך לקבוע כי המכשיר היה תקין בעת הפעלתו על ידי מפעיל הינשוף, אין בכך לקבוע כי בדיקת הכיול היתה תקינה שכן בהעדר תעודת הבלון לא ניתן לקבוע כי בדיקת הכיול היתה תקינה. לפיכך בית המשפט קובע כי לא ניתן לסמוך על ממצאי הינשוף כבסיס לקביעה כי הנאשם היה שכור.

6.מאידך, הנאשם הודה כי שתה משקה אלכוהולי, פעם אחת באמר כי שתה שתי בירות, לאחר מכן הוסיף כי מדובר בשני בקבוקים של חצי ליטר, כאשר בהחלט מדובר בכמותמשמעותית. בהזדמנות אחרת אמר הנאשם כי שתה בירה וודקה, נמצא בקבוק וודקה ברכב. הנאשם גם בשימוע הודה כי שתה שתי בירות. מפיו נדף ריח חריף של אלכוהול. בנסיבות אלה, חרף מבחן המאפיינים התקין בית המשפט סבור כי הונחה תשתית ראיתית מספקת לכך כי הנאשם נהג בהיותו תחת השפעת אלכוהול. לפיכך, בית המשפט מרשיע את הנאשם בעבירה על הוראות תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה ומזכה את הנאשם מעבירה על הוראות סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה בגין נהיגה בשכרות.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ב 5 אוקטובר 2011, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: