מ.י. ענף תנועה ת"א נ' עטייה

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות.

מעיון בכתב האישום עולה, כי ביום 23/11/07 בשעה 01:45 או בסמוך לכך, נהג הנאשם במכוניתו ברח' הרכבת בת"א, כאשר הוא שיכור, וכאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 525 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בישיבת ההקראה, שהתקיימה ביום 20/12/07, השיב הנאשם לאשמה, באמצעות בא כוחו, כדלהלן: "אני כופר באשמה. כתב האישום נעדר אשמה ועבירה. כופר בכשירות ובתקינות ההליכים שהפעילו עד כדי פסילת ההליך השיפוטי".

להוכחת האשמה המיוחסת לנאשם העידה התביעה העדים הבאים:

עת/1, רס"מ דודו אלבז, מפעיל ינשוף מוסמך. הציג תעודה מיום 17/6/05, בדק הנאשם והגיש את המסמכים הבאים: הדו"ח ת/1. דו"ח עיכוב ת/2. תחקור ת/3. בדיקת מאפיינים ת/4. זכ"ד לבדיקת שכרות ת/5. דו"ח הפעלת ינשוף ת/6. תעודת כיול ת/7. פלטים ת/8.

עת/2, רס"מ ערן דקל, טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה. העד ביצע ביקורת השגרה למכשיר ביום 15/11/07. העד מצא את המכשיר תקין. באמצעות העד הוגשו תע"צ התקינות ת/10. טופס ביקורת תקופתית ת/11. בלון יחידה ת/12. בלון מעבדה ת/13. כרטיס המכשיר ת/14.

הנאשם העיד להגנתו. חברתו של הנאשם, שבילתה עמו באותו ערב העידה להגנתו.

עת/1 עצר הנאשם לבדיקה שגרתית. הנאשם הדיף ריח אלכוהול. בדיקת נשיפון נתנה תוצאה חיובית. הנאשם הודה בשתיית 3 כוסות בירה (ת/3).

לנאשם נערכה בדיקה למאפייני שכרות. עמידתו יציבה. מתנדנד בהליכה. עמד היטב במבחני הביצוע. מדיף ריח חריף של אלכוהול. עיניו אדומות ודומעות. הופעתו מסודרת. דיבורו איטי. העד התרשם, כי הנאשם נתון להשפעה כבדה של אלכוהול.

הנאשם נבדק בינשוף בהתאם לכל הנהלים. ת/6. הייתה הקפדה על לוח הזמנים, והוחלפה פיה לפני כל נשיפה. המכשיר כוייל ת/7. התוצאה שהתקבלה 525 מיקרו גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף מעדיה על היותו של הנאשם שיכור.

מפי הנאשם נרשמו הדברים הבאים: "חבל על הטפסים שאתה רושם. אורי בר לב הניצב יוציא אותי מזה. אני חבר טוב של הבן שלו...".

עת/2, טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה העיד על תקינות המכשיר.

הנאשם מאשר שתיית בירה אחת בשעה 21:00, ושתיית בירה שנייה בשעה 00:30. מייד לאחר מכן יצא לדרכו, ונעצר לבדיקה. השוטר המתין עד לבדיקה: "יותר משעה מהרגע שעצרו אותי". (עמ' 18. שורה 20).

הנאשם אומר: "שתיתי את הבקבוק השני כמה דקות לפני שעליתי על הרכב. אולי לא נספג בקיבה. אם הייתי נוסע שעתיים, אולי הייתי תוך כדי נסיעה תחת השפעה, אבל התכוונתי לנסוע כמה דקות". (עמ' 18. שורות 22-24).

עה/2, חברתו של הנאשם, מאשרת שתיית 2 בקבוקי בירה קטנים של 330 מ"ל. לפיה דעתה, הנאשם לא היה שיכור. "בבדיקה הוא היה צלול לגמרי. הלך בקו ישר. לפי מה שראיתי, הנאשם לא היה שיכור". (עמ' 20 שורה 13).

ניתוח ומסקנות

בסיכומי טענותיה עתרה התובעת להרשעת הנאשם. עדי התביעה אמינים. המכשיר תקין והבדיקה בוצעה בידי מפעיל אמין ומיומן.

מנגד, עותר ב"כ הנאשם לזיכויו של הנאשם. לדבריו, בדיקת הנשיפון היא: "בדיקה בלתי חוקית בעליל", עמ' 21. שורה 7). אין הוכחה לכך, שהנאשם היה שיכור בעת הנהיגה.

לאחר ששמעתי הראיות, האזנתי בקשב רב לסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנות הבאות: