מ.י. ענף תנועה ת"א נ' מנחם

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי נהג באופנוע על המדרכה שלא לשם חצייתה כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם וזאת בניגוד לתקנה 38(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר אלברט חמו ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגשו 12 תצלומים (סומנו נ/1).

מסקנתי בעקבות מתן הדעת לעדויות ולראיות הינה כי דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי הוא נע עם אופנועו (האופנוע במשקל 200 ק"ג לדברי הנאשם) כשהוא רוכב על האופנוע לאורכה של מדרכה במקום ובזמן כפי שציין השוטר בת/1.

עפ"י עדותו של השוטר נסיעה זו של הנאשם על המדרכה התמשכה על פני כ- 60 מטרים לאורכה של המדרכה.

הנאשם נשאל בחקירתו הנגדית מהו אורכו של הקטע שעליו נסע על המדרכה והנאשם השיב בהקשר זה כי לא מדד את המרחק.

קובע אני לפיכך כקביעה עובדתית כי הנאשם אכן נסע עם אופנועו על המדרכה וכי לא נסתר כי נסיעה זו התמשכה על פני כ- 60 מטרים.

כעת נשאלת השאלה האם רשאי היה הנאשם לנוע על המדרכה עם אופנועו בכלל, וכברת דרך שכזו בפרט.

כידוע, תקנה 38(א) לתקנות התעבורה אוסרת תנועה על המדרכה עם רכב אלא לשם חציית המדרכה כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.

נדרש אם כך ראשית לבחון האם עלה בידי הנאשם להראות כי נסיעתו על המדרכה נועדה לשם כניסה לחצרים או יציאה מהם.

אין בפני כל ראיה בתיק זה מאת ההגנה כי במקום שאליו התכוון הנאשם להגיע קיימת חניה מוסדרת כדין לכלי רכב דו גלגליים.

מתמונותיו של הנאשם אין עולה כי היה קיים בעת הרלבנטית תמרור המתיר חניה על המדרכה במקום, והנאשם גם ציין כי בחר שלא להביא כל אישור בענין זה מהרשות וזאת, לטענת הנאשם, כי הנפקת אישור שכזה עולה כסף.

אלא שאף אם היתה בידי ראיה ראויה לקבוע כי קיימת היתה במקום חניה מוסדרת (ואין ראיה כזו כאמור) עדיין חטא לטעמי הנאשם לכשהחליט להגיע לחניה זו אגב נסיעה בת 60 מטרים על המדרכה במקום.

מעדותו של השוטר עולה כי קיימת היתה אופציה של הסתפקות בנסיעה של 3 מטרים. לא מצאתי כי עדותו זו של השוטר נסתרה.

הנאשם הגיש לעיוני, במסגרת סיכומיו בתיק זה, פסקי דין שניתנו בתיקים 34439/06 ו- 21126/06 בבית המשפט לתעבורה בת"א.