מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ליבה

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי נהג ברכבו בהיותו שיכור, זאת לאור מדידה מכשיר הינשוף שקבעה כי רמת האלכוהול של הנאשם הייתה 890 מק"ג בליטר אוויר נשוף. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה , תשכ"א 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

הנאשם יצא עם חבריו לבלות במועדון ברחוב אלנבי בתל אביב.

הנאשם החנה את רכבו ברחוב אלנבי סמוך למועדון בו בילה.

הנאשם שתה משקאות אלכוהוליים עובר לנהיגתו.

הנאשם נשף למכשיר הינשוף והתוצאה הייתה 890 מק"ג לליטר אוויר נשוף.

השוטרת ביקשה להזיז את הרכב משום שהפריע לתנועה.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, הנאשם נהג ברכבו כשהוא שיכור. אין כל רלוונטיות לכך כי התבקש להזיז את הרכב ע"י השוטרת. שכן השוטרת לא הייתה מודעת לכך שהנאשם שיכור והנאשם לא הודיע לה בשום שלב כי הינו שיכור. כמו כן הנאשם לא התבקש ישירות להזיז את הרכב.

לטענת ההגנה, עומדת לנאשם הגנת הצידוק כפי שנקבעה בסעיף 34 י"ג לחוק העונשין שכן הנאשם קיבל הוראה מן השוטרת להזיז את רכבו לפיכך היה חייב לעשות זאת למרות היותו שיכור.

בית המשפט אינו מקבל את טענת ההגנה של הנאשם שעומדת הגנת הצידוק ע"פ סעיף 34 י"ג(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 זאת מן הנימוקים הבאים:

השוטרת שהעידה בבית המשפט ורשמה דו"ח פעולה ציינה כי ראתה רכב חונה במקום אסור וביקשה וכרזה כי בעל מכונית הסוברו יזיז את רכבו. דהיינו השוטרת לא נתנה הוראה ישירה לנאשם להזיז את רכבו ושכן לא ידעה כלל מי הבעלים של הרכב. הנאשם בהחלט יכול היה לחזור למועדון ולקרוא לאחד מחבריו שיזיז את הרכב במקומו. כך שהנאשם לא קבל כל הוראה או פקודה מן השוטרת להזיז את הרכב. השוטרת כלל לא ידעה שהנאשם הוא בעל הרכב בטרם נכנס לרכב.

הנאשם בהחלט יכול היה לגשת לשוטרת לומר לה שהוא הבעלים של הרכב, ברם הוא שיכור כי שתה במועדון, לפיכך אינו כשיר להזיז את רכבו. משלא עשה זאת אין לו אלא להלין לעצמו.

לו היה מודיע לשוטרת כי הינו שיכור וחרף זאת הייתה מורה להזיז את הרכב בנסיעה יתכן כי הייתה עומדת לו טענת הצידוק.

טענת הצידוק בדרך כלל מתייחסת למקרים בהם יש יחסי מרות בין נותן ההוראה לבין מקבלה. בין פקיד למפקד, בין מנהל לעובד, לא זה המצב במקרה זה. בהחלט לא מדובר בפקודה אלא בבקשה שכלל לא הופנתה לנאשם באופן ישיר.

לגופה של עבירת השכרות למותר לציין כי הנאשם לא טען כי קיבל הוראה מהשוטרת להזיז את רכבו בשימוע או בחקירה. בשימוע טען כי הוא לא שותה בדרך כלל. הוא בן אדם של ספורט, היה לי יום הולדת, חגגנו ושתיתי.

בחקירה טען כי הרכב לא היה מונע.... לא שתה.. כלום היום... לא שתיתי כלום לפני שישבתי בכסא הנהג.