מ.י. ענף תנועה ת"א נ' לוי

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי נהג ברכב בקלות ראש בכך שנהג במהירות מופרזת, תוך חריקת צמיגים ועקיפת רכבים בצורה מסוכנת וזאת בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

עוד נטען ויוחס לנאשם כי בעת שנהג ברכב כאמור לא ציית הוא לאות עצור שניתן לו ע"י שוטר במדים וזאת בניגוד לתקנה 23(א)(2)לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

השוטר מר רוני תנעמי (ע.ת. 1) אשר במסגרת עדותו הוגשו: דו"ח פנימי לרישום עבירות תנועה, מזכר, דו"ח פעולה ודו"ח הזמנה לדין (סומנו ת/1 עד ת/4).

השוטר מר דני בירס (ע.ת. 2) אשר במסגרת עדותו הוגשו: מזכר, זכרון דברים, הודעת נהג שנגבתה תחת אזהרה ולוח תצלומים של החשוד (סומנו ת/5 עד ת/8).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לא הובאו ע"י ההגנה עדים או ראיות נוספות.

מסקנתי בעקבות מתן הדעת לעדויות, לראיות ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם הינה כי דין הנאשם להרשעה בעבירות שיוחסו לו.

ראשית ייאמר כי משטען הנאשם כי כלל לא היה במקום האירוע לא יכול היה הוא מטבע הדברים (בשים לב לקו הגנה זה) להעיד אודות פרטי האירוע ולסתור באמצעות עדותו את טענת המאשימה בדבר נהיגה בקלות ראש ואי ציות להוראת השוטר כנטען בכתב האישום.

מוצא אני ראשית גם לקבוע כי באירוע זה היה מעורב הרכב אשר הנאשם העיד עליו כי היה ברשותו בעת הרלבנטית (ראה נא בהקשר זה את דברי הנאשם בהודעתו ת/7 שורה 9) ולא כביכול רכב אחר כלשהו בעל מספר זהה .

מסתבר שהנאשם קשר בין הרכב דנן לנוכחותו של הרכב דנן באירוע וזאת לכשאישר בת/7 שורה 53 כי אכן ברכב זה (שנמצא על אתר ע"י השוטרים) היה שלט למכירה ועליו רשום מספר הטלפון של הנאשם.

הנאשם גם הוסיף וסיפר אגב כי הרכב דנן גם נמכר על ידו לאחר מועד האירוע. (ראה נא ת/7 שורה 24), דהיינו – הרכב דנן שהועמד למכירה באמצעות פתק שמצאו בו השוטרים ועליו מספר הטלפון של הנאשם, אכן נמכר אחר כך ע"י הנאשם.

ובמילים אחרות: מתוך דבריו של הנאשם עצמו ניתן לראות כי הרכב שמספרו נרשם ע"י ע.ת. 1 במהלך האירוע ואשר נמצא זמן קצר אח"כ בסמוך למקום האירוע כשמנועו חם וריח שרוף עולה מצמיגיו הוא, ולא אחר, הרכב שהיה לדברי הנאשם ברשותו בתקופה הרלבנטית ואח"כ גם נמכר על ידו.

הנה כי כן , הותווה והוכח הקשר בין הרכב לנאשם.

לא מצאתי כי נסתרה עדותו של ע.ת. 1 על כי רשם במהלך האירוע את מספר הרכב הרלבנטי וכי זה ולא אחר הוא הרכב שנצפה על ידו ננהג בקלות ראש ונהגו ולא מציית להוראה לעצור.

זיהוי הרכב נעשה במהלך האירוע באמצעות מספר הרישוי שלו, ובשים לב לכך שהנאשם לא חולק כי זהו מספר הרכב של הרכב שהיה ברשותו בתקופה הרלבנטית כאמור, ובשים לב לכך שהתקבל גם דיווח על המשך השתוללות הרכב ברח' סמוך והרכב נמצא שם כאמור זמן קצר ביותר כאשר מנועו חם וריח חזק של צמיגים חרוכים עולה ממנו ושלט למכירה מצוי בו ועליו מספר הטלפון של הנאשם (כפי שאישר הנאשם בת/7) אין לך אלא מסקנה שלא רכב אחר שמספרו זוייף כביכול הוא הרכב שבו מדובר, אלא הרכב שהיה ברשות הנאשם הנכבד.