מ.י. ענף תנועה ת"א נ' כרבי

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי כאשר נהג ברכב (מונית) לא ציית הוא לתמרור ב-37 אשר היה מוצב בדרך בכיוון נסיעתו בכך שאף שעצר את רכבו לא נתן הוא על פי הטענה זכות קדימה לכלי רכב אחר וזאת בניגוד לתקנות 64(ד) ו- 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר ולדי מוליאור ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך ובו כלול גם תרשים שערך (סומנו ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגשו צילומים שצילם כשבעה חודשים לאחר האירוע (סומנו נ/1).

לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות, בחנתי את הראיות ושקלתי את טיעוני הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא שדין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

השוטר ערך דו"ח מפורט ותרשים מפורט אשר מן הפרטים המצויים בהם עולה כי תצפיתו של השוטר היתה ראויה וכי גם היה מרוכז במתרחש.

לא נסתר כי בכיוון נסיעתו של הנאשם היה מוצב תמרור עצור אשר חייב אותו לקיים שתי מצוות :

האחת – עצירה לפני קו העצירה במקום . (דבר שהנאשם עשה).

והשניה – מתן זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר – והכל כהוראת תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה . (דבר אשר מצאתי כי הנאשם לא עשה).

היותה של תצפיתו של השוטר תצפית טובה וקרובה נתמכת בכך שהשוטר ידע לזהות כאמור כי הנאשם דווקא ביצע עצירה של רכבו בקו העצירה, והנאשם אכן אישר כי עשה כן.

ובמילים אחרות: יכולתו של השוטר לראות ולקבוע כי הנאשם מבצע עצירה כאמור, מלמדת כי היה לשוטר שדה ראיה אל עבר הצומת ואל עבר מכוניתו של הנאשם והתנהלותו של הנאשם.

אני נותן אמון בעדותו של השוטר על כי מיקום עמידתו היה היכן שתיאר השוטר הן במלל בנסיבות הדו"ח שערך על אתר והן בתרשים שגם אותו ערך על אתר.

אלא שאף אם הייתי מאמץ את גירסת ההגנה בדבר המיקום האחר לשיטתה של מקום עמידת השוטר, עדיין הייתי נותר עם מסקנה דומה בדבר תצפית ראויה של השוטר אל עבר הצומת , שהרי מתמונותיה של ההגנה עצמה עולה כי גם מהמיקום שנטען על ידה כמיקום עמידת השוטר, ניכר שניתן לראות בבירור את הצומת.

לא נסתרה גירסת השוטר על כי היתה בעת הרלבנטית ראות טובה ומזג אויר נאה.

האירוע התרחש ביום קיץ, בחודש אוגוסט, בשעה 18:00.

גם לא מצאתי כי גם נסתר שנשמר קשר עין רצוף ע"י השוטר.