מ.י. ענף תנועה ת"א נ' יהודה

הכרעת דין

אני מזכה הנאשם מחמת הספק מעבירה של נהיגה בקלות ראש וגרם תאונת הדרכים. הנאשם מורשע בנהיגה ללא דיסקת טכוגרף.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים החצייה במעבר החצייה בבטחה והעדר דיסקת טכוגרף.

להוראות החיקוק צורפה הוראת סעיף 38(3) לפקודה, שעניינה גרם תאונת דרכים בה נחבל אדם חבלות של ממש.

להלן בתמצית עובדות כתב האישום:

ביום 15/8/07 בשעה 09:30 לערך, נהג הנאשם אוטובוס ברמת גן ברח' סירקין מדרום לצפון, והגיע לצומת עם רח' קריניצי, בו פנה ימינה.

ברח' קריניצי בסמוך לאחר הצומת מסומן לרוחב הכביש מעבר חצייה להולכי רגל. הצומת מרומזר, כאשר בכיוון נסיעת הנאשם ובכיוון חציית הולך הרגל ישנו אור ירוק משותף. במקום מוצב תמרור ה-8. אורך מעבר החצייה הינו 5.4 מטר.

אותה שעה חצה את הכביש ליאוניד טיטייבסקי ( יליד 1941. להלן "המעורב"). המעורב חצה הכביש מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם.

הנאשם שנהג בקלות ראש, לא נתן דעתו לדרך, לא אפשר להולך הרגל להשלים חצייתו בבטחה, המשיך בנסיעה, ופגע בהולך הרגל, שהספיק לחצות 3.6 מטר מרוחב מעבר החצייה עד לפגיעה.

הולך הרגל נחבל חבלות של ממש.

הנאשם נהג באוטובוס ללא דסקת טכוגרף.

ביום 22/2/09 השיב הנאשם לאישומים כדלהלן: "אני מודה שפגעתי בו... הולך הרגל קפץ לי למעבר החצייה באור אדום. היה לי אור ירוק. היה לי טכוגרף, ומהבלבול לא מצאתי אותו". (עמ' 1. שורות 6-9).

ביום 23/6/10 התקיימה ישיבת הקראה נוספת, הנאשם השיב באמצעות בא כוחו. הנאשם מודה בהתרחשות התאונה. כופר באחריותה לה. הייתה לו דיסקת טכוגרף, שלא עלה בידו למצאה.

להוכחת האישומים, המיוחסים לנאשם העידה התביעה את בוחן התנועה, שמרון איל, עת/1. העד הגיע למקום התאונה, ערך דו"ח בוחן (ת/4), שחזור התאונה (ת/5), סקיצה (ת/2) ותרשים (ת/3). באמצעות העד הוגשה תוכנית הרמזורים (ת/7) והודעת הנאשם (ת/6).

עיון בדו"ח הבוחן (ת/4) מלמד על מזג אוויר נאה. אור יום. ראות טובה. הרמזורים פעלו כתקנם. לנאשם שדה ראייה פתוח מקו העצירה לכל אורך מעבר החצייה.

עת/1 ערך שחזור לתאונה (ת/5). השחזור נערך לפי ממצאים שנאספו מזירת התאונה. עדות והצבעת הנאשם ועדות הולך הרגל. לא נמצאו סימני בלימה. לטענת הנאשם הוא נהג במהירות של 5 קמ"ש, כלומר 1.38 מטר בשנייה.

הולך הרגל הספיק לחצות 3.6 מטר מרוחב מעבר החצייה, שהוא 4.7 מטר.

הולך הרגל בן 67, אשר על פי גרסתו חצה המעבר בהליכה רגילה. מהירות החצייה המשוערת מטר בשנייה.

כלומר, הולך הרגל שהה על הכביש 3.6 שניות.

מאחר והנאשם מכיר היטב את המקום, ומודע לקיומו של מעבר חצייה וצומת מרומזר, חישב עת/1 על פי הטבלאות המקובלות את זמן התגובה לנאשם כ-1.15 שניות.