מ.י. ענף תנועה ת"א נ' חדד

בפני

כב' השופט יהושע צימרמן

הכרעת דין

כתב האישום

הנאשם הואשם בכך שביום 28.8.09 נהג ברכב בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ודב גרונר בבני ברק וגרם לתאונת דרכים כאשר לאחר כניסתו לצומת הסיע את רכבו לאחור, פנה שמאלה לרוחב הכביש וחסם דרכו של קטנוע שנסע בצומת ממול לכיוון נסיעתו.

כתוצאה מהתאונה נחבלו נהג הקטנוע ונוסעו, כאשר לנוסע נגרם חתך שנתפר.

כמו כן הואשם הנאשם בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור, ללא רישיון נהיגה תקף וללא רישיון רכב תקף.

מהלך הדיון

במסגרת פרשת התביעה העידו נהג קטנוע ונוסעו, וכן בוחן התנועה זיו טרבלוס, מפעיל הינשוף אנדי קוץ, וטכנאי מעבדת מכשור.

לא נשמעה פרשת ההגנה מאחר והנאשם בחר שלא להעיד ולא נשמעו עדי הגנה נוספים.

הנאשם באמצעות בא כוחו הודה בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא רישיון רכב תקף וכן הודה בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ואולם כופר הוא בנהיגה בשכרות ובאחריותו לתאונת הדרכים.

השאלות העיקריות שבמחלוקת

א. באשר לתאונה, מה היה אופן נסיעתו של הנאשם בתחומי הצומת.

ב. האם ניתן להסתמך על תוצאות מכשיר הינשוף לשם קביעת שכרותו של הנאשם.

אופן נסיעת הנאשם בתחומי הצומת

טוענת התביעה כי הנאשם חלף את מרבית הצומת, חזר קמעה לאחור, וחצה את הצומת לרוחבו תוך כדי נהיגה רשלנית, ללא שנותן הוא תשומת לב לקטנוע שנסע מימינו בעת נסיעתו לרוחב הכביש.

התביעה מסתמכת בעיקר על ממצאי בוחן התנועה ועל קיומו של סימן צמיג המסומן באות ו' בתרשים הבוחן ת/14.

אין אני מקבל טענה זו, בוחן התנועה ציין בחוות דעתו, בכל הנוגע לסימן צמיג זה כדלקמן: "נמצאו סימן צמיג בניצב לכיוון נסיעת רכב ב', לא ניתן לשייכם אך ככל הנראה מקורו ברכב א" ( ת/11 סעיף 10).

אם לא ניתן לשייך את סימן הצמיג לרכב הנאשם, כיצד יכול הבוחן לקבוע כי ככל הנראה מקורו ברכב הנאשם, ועל סמך מה מסר כן?

יתרה מזאת, בוחן התנועה מציין במפורש כי סימני הבלימה שנמצאו לרכב המעורב הינם סימנים טריים, ואולם בכל הנוגע לסימן הצמיג (שסומן ו' בתרשימו) לא ציין כי מדובר בסימן טרי, לפיכך גם לא ברור על סמך מה מסר בעדותו בבית המשפט כי סימן הצמיג הינו סימן טרי.