מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ביטון

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, עבירה על סעיף 62(2) ו-38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן – פקודת התעבורה), עזיבת מקום התאונה, עבירה על תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה) והפקרה אחרי התאונה, עבירה על סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה.

האירוע היה ביום 5.6.09 שעה 16:30 או סמוך לכך, בכביש מספר 1. על פי הנקבע בהכרעת הדין, הנאשם נהג במהירות ובאופן מסוכן, תוך ביצוע סטיות בין נתיבי הנסיעה, שהיה בה כדי לסכן את משתמשי הדרך. אותה עת נסעה בכביש, בכיוון נסיעת הנאשם, חבורת רוכבי אופנוע בשיירה, כאשר בקדמתה רכב איתן מעוז על אופנוע שעליו הייתה גם רוכבת נוספת, שמחה ראובן, בנתיב האמצעי מתוך שלושה של כביש 1. בנסיעתו, עבר הנאשם לנתיב הימני קיצוני ואז סטה ממנו בצורה חדה ופתאומית שמאלה, מבלי להבחין באופנוע שעליו שני הרוכבים אשר נסע במקביל אליו, וחלקו השמאלי קדמי של רכבו פגע בעוצמה באופנוע.

עקב כך, האופנוע נהדף קדימה ושמאלה, ופגע ברכבו של אבי הנאשם שנסע בנתיב השמאלי הקיצוני, שני הרוכבים הועפו מהאופנוע לעבר רכבו של הנאשם וממנו הוטחו לכביש. כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופנוע, איתן מעוז, חבלת ראש ואושפז למשך יומיים בשל חשש לזעזוע מוח, הרוכבת הנוספת, שמחה ראובן, נחבלה חבלה של ממש, נגרמו לה שבר בעצם הבריח ופציעות בכל חלקי גופה, היא נותחה ואושפזה בבית חולים, בעדותה ציינה כי "..יש לי צלקות בכל הגוף וזה פגע בי בצורה אסתטית ובכל מהלך החיים שלי כבחורה בת 32.." (פרוט' עמ' 7 שורות 11-12). כמו כן, הרכבים המעורבים ניזוקו.

לאחר התאונה, הנאשם עצר את רכבו במרחק של 50 מטרים לערך ממקום התאונה לפרק זמן קצר, שוחח בטלפון עם אביו, ואז נסע עד סמוך ליציאה למחלף קיבוץ גלויות, מרחק של כשני ק"מ מזירת התאונה, שם המתין לו אביו. זאת תוך הפקרת הנפגעים, על אף שהבחין שהיו בתאונה נפגעים שיכול ונחבלו באופן משמעותי. בהגיעו למחלף קיבוץ גלויות, הנאשם ואביו דיווחו למשטרה על האירוע, והמתינו שם עד לבוא השוטרים.

העבירה החמורה ביותר עליה נותן הנאשם את הדין בתיק זה, הינה הפקרת הנפגעים ועזיבת מקום התאונה מבלי להושיט עזרה. בהכרעת הדין הובהר כי ההרשעה בעבירה של הפקרה אחרי הפגיעה הינה לפי סעיף 64א(א) בנוסחו היום, אף שצוין כי הנאשם ראה שרוכבי האופנוע הועפו ממנו וידע שכתוצאה מהתאונה היו נפגעים, ובשל כך לא מן הנמנע כי ניתן היה להאשימו בהפקרה מתוך מודעות, עבירה שבמועד האירוע נכללה תחת סעיף 64א בנוסחו דאז. זאת משלא ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום לסעיף 64א(ב) בנוסחו היום.

יצוין כי עבירת ההפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א, יוחסה לנאשם בכתב אישום מתוקן, בעוד שבכתב האישום המקורי לא יוחסה לנאשם עבירת הפקרה, אלא עבירות שעניינן אי הגשת עזרה, עבירה על תקנה 144א(2) לתקנות התעבורה, ואי מסירת פרטים, עבירה על תקנה 144א(3) לתקנות התעבורה.

נוכח עתירת התביעה לעונש מאסר, ובשל העובדה כי במועד האירוע טרם מלאו לנאשם 21 שנים, התבקש תסקיר שירות המבחן בעניינו. כמו כן, התבקשה חוות דעת הממונה על עבודות שירות, באשר להתאמתו של הנאשם לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, אם וככל שיוחלט כך.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה ציינה את חומרת נסיבותיהן של העבירות בהן הורשע הנאשם, ובהן תאונת דרכים שנגרמה בעטיה של נהיגתו הפרועה והמהירה, תוך ביצוע סטיות בין נתיבי נסיעה, וסיכון המשתמשים בדרך.

תוצאות נהיגתו זו של הנאשם כללו נזקי גוף ובהן הפגיעה ברוכבת הנוספת על האופנוע המעורב, פגיעה שאת תוצאותיה הקשות, הפיזיות והנפשיות, היא נושאת עד היום.

ב"כ המאשימה עמדה על חומרתה המיוחדת של עבירת ההפקרה בה הורשע הנאשם, בראי החוק והפסיקה, תוך הפניה למספר פסקי דין בהם נגזרו עונשים שכללו שנות מאסר ממושכות.

משנה חומרה, רואה ב"כ המאשימה, בהיותו של הנאשם נהג חדש במועד ביצוע העבירה.

הגם שלעולם שומה על בית המשפט לשקול את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה שבפניו, תוך שקלול ההיבטים הפרטניים לחומרה ולקולא, ביקשה התביעה ליתן עדיפות לאינטרס הציבורי, שבבסיסו הצורך בגמול ובהרתעה מפני העבירות בהן הורשע הנאשם, על פני האינטרס האישי שלו.

לאור זאת, עתרה ב"כ המאשימה לענישה הכוללת מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, לתקופה ארוכה, פסילת רישיון בפועל לשנים רבות, זאת לצד עונשי מאסר ופסילת רישיון מותנים, קנס ופיצוי לנפגעים.

ב"כ הנאשם הפנה שימת לב לכך שכתב האישום המקורי כלל לא ייחס לנאשם את סעיף ההפקרה, שאלמלא הוא, עונש מאסר בפועל כלל לא היה נדרש. ללמדנו שעל בסיס העובדות שהיו ידועות, אז כעתה, גם התביעה לא ראתה את החומרה היתירה הנטענת כעת.

על פי ההגנה, נסיבות האירוע אינן מצביעות על מקרה אופייני של עבירת ההפקרה. הנאשם עצר, ורק בשל כך שאוים על ידי חבורת אופנוענים, עזב את זירת התאונה ונעמד במרחק לא רב ממנה. או אז, דיווח בתוך 3 דקות למוקד המשטרתי על האירוע.

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם בחור צעיר ונורמטיבי, ללא עבר פלילי, אשר שירת שירות צבאי סדיר ועתה נותן חלקו בשירות מילואים. הנאשם עומד להינשא בקרוב. כמו כן, נסיבותיו האישיות ראויות להתחשבות מקלה, כעולה מתסקיר שירות המבחן.

התבקשה התחשבות גם בחלוף הזמן מאז האירוע, ובכך שהנאשם כבר היה נתון בפסילה במשך שנה בגין האירוע.

לדברי ההגנה, הפסיקה שצורפה על ידי התביעה לעניין הענישה הראויה, אינה רלוונטית לחלוטין לעבירה בה הורשע הנאשם. היות ורובה ככולה ניתנה בהרשעות של הפקרה מודעת.