מ.י. ענף תנועה ת"א נ' איצקוביץ

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אי ציות להוראת שוטר במדים, בניגוד לתקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן – תקנות התעבורה).

נסיבות האירוע, בהתאם לכתב האישום היו כלהלן:

ביום 7.10.2008, שעה 17:58, עת שנהג הנאשם ברכב שמספרו 4231823 (להלן – רכב הנאשם) ברחוב ישעיהו פינת רחוב רבי עקיבא בבני ברק, עמד עם רכבו, והמתין לרכב שייצא מחניה ברחוב ישעיהו, באופן שחסם את התנועה על רחוב רבי עקיבא מכיוון רחוב ז'בוטינסקי. השוטר שהגיע למקום, רס"ר מוטי כליף (להלן - השוטר), הורה לו לנסוע קדימה, על מנת שהתנועה ברחוב רבי עקיבא תזרום, אך הנאשם סירב בתוקף בטענה שהוא גר שם וברצונו לחנות בסמוך למקום מגוריו. הנאשם עמד בסירובו על אף בקשות חוזרות ונשנות של השוטר, שאף הפנה את שימת ליבו לשתי חניות פנויות, כ-15 מ' מהמקום.

בתגובתו בעת רישום ההזמנה לדין, אמר הנאשם: "אני כבר זז, אני גר כאן, אתה יכול לדבר יותר יפה, אתה לא יודע שמה שאתה מרוויח בחודש אני מרוויח ביום שיהיה לך חג יום כיפור קשה". וכן נרשם כי המשיך בקללות ובאיחולים בהבטיחו "גם אני אתפלל ביום כיפור שיהיה לך רע". הנאשם סירב לחתום על קבלת הדו"ח אשר נמסר לו ביד.

הנאשם זומן לדיון בתאריך 8.3.09, וכפר באישום בטענה כי המתין לחנייה, אך השוטר דרש ממנו לנסוע כיון שעצירתו גורמת לעומס תנועה. במועד שנקבע לשמיעת הראיות, לא התייצב הנאשם לדיון, בעוד השוטר, עד התביעה, התייצב, ולכן נשפט בהיעדרו. הנאשם הגיש בקשה לביטול פסק הדין, וזו נענתה כנגד תשלום הוצאות.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ונוהל דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר, שערך את הדו"ח (ת/1), בהתאם להוראות סעיף 27(א)(1) לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961. וכן שרטוט שערך על גבי גב צילום הדו"ח (ת/2), אשר הוגשו כעדות ראשית.

מטעם ההגנה העידו הנאשם וכן עד ראיה מטעמו, ישראל מדר (להלן – העד מדר), שערך שרטוט מטעמו (נ/1).

אין חולק כי הנאשם עמד עם רכבו ברחוב ישעיהו, שהינו רחוב המתפצל מרחוב רבי עקיבא, וכי אותה שעה היה עומס תנועה כבד ברחוב רבי עקיבא. עוד אין חולק כי ניתנה לנאשם הוראה על ידי השוטר להמשיך לנסוע אך הוא לא עשה את שהתבקש.

למעשה, הצדדים אינם חלוקים באשר לעובדות המגבשות את יסודות העבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים על פי הוראת סעיף 23(א)(1) לתקנות התעבורה. הצדדים נחלקו באשר למיקומה המדוייק של ביצוע העבירה לאורך רחוב ישעיהו, ולהשפעה שהייתה למיקום זה על עומס התנועה שהיה אותה שעה ברחוב רבי עקיבא.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, באתי לכלל מסקנה כי התביעה עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת האשמה, אלה טעמיי:

בנסיבות כתב האישום צוין במפורש כי הנאשם עמד עם רכבו ברחוב ישעיהו פינת רחוב רבי עקיבא, באופן שגרם לחסימת התנועה ברחוב רבי עקיבא.

מנגד, ההגנה טענה כי עצירתו של הנאשם לא הייתה בפינת הרחובות שלעיל, אלא בהמשך רחוב ישעיהו, במרחק של ארבע חניות מהצומת. דא עקא, הנאשם עצמו לא העלה טענה זו באף לא אחת מההזדמנויות הקודמות, לא בעת רישום הדו"ח, לא בעת ההקראה, ואף לא בבקשה לביטול פסק דין. עיינתי היטב בעדותו של הנאשם ואף שם לא מצאתי זכר לטענה זו. הנאשם הודה כי עמד לחנות ליד הכניסה לבנין מס' 1 ברחוב ישעיהו, ובעת שעצר "עמדה רק מכונית אחת אחרי" (פרוט' עמ' 10 שורות 24-25).

מכאן עולה כי ההגנה העלתה טענה עובדתית, שהנאשם עצמו נמנע מלאשר בעדותו, וסמכה ידה על העובדה שהשוטר נמנע מלהכחיש טענה זו בעת חקירתו הנגדית. הימנעות הנאשם מלהעיד דבר וחצי דבר בענין זה, אינה פועלת לטובת ההגנה.

השוטר פנה לנאשם לאחר שנוכח כי בעטיו נגרמה הפרעה לתנועה ברחוב רבי עקיבא. הנאשם עצמו הודה כי בהיותו בעמידה ברחוב ישעיהו בהמתנה למקום חנייה "פתאום מופיע לפני שוטר ואומר לי לנסוע. אמרתי לו שאני חונה כי אני גר כאן ממול. זה היה בכניסה לבניין 1.." (פרוט' עמ' 10 שורות 22-23).

זאת לשים לב, הנאשם לא טען בעת האירוע כי אין במעשיו כדי לגרום לעומס תנועה ברחוב רבי עקיבא, אלא טען דווקא כי יפנה את רכבו. בעת ההקראה הודה כי השוטר טען בפניו כי עמידתו גורמת לעומס תנועה ברחוב רבי עקיבא. משכך, עדותו כי לא גרם לעומס תנועה ברחוב רבי עקיבא הינה בגדר "עדות כבושה". זאת ועוד, טענתו של הנאשם כי רחוב רבי עקיבא היה עמוס עוד מלכתחילה, אין בה כדי להצדיק יצירת מכשול נוסף.

על פי עדותו של השוטר, רחוב ישעיהו, שהוא אחת מהפניות הצדדיות של רחוב רבי עקיבא, הינו רחוב צר מאד. עצירה ברחוב זה משפיעה ישירות על זרימת התנועה ברחוב רבי עקיבא ובלשונו "..אם רכב עומד בכניסה לרחוב, הוא חוסם את כל רחוב רבי עקיבא.." (פרוט' עמ' 8 שורה 1)

העד מדר אישר כי "הרחוב הוא רחוב צר" (עמ' 17 שורה 30). בתשובה לשאלה בדבר מצב התנועה ציין כי "..הרחוב היחיד שהוא עמוס זה רבי עקיבא. ישעיהו זה רחוב שקט.." ומשנשאל מה היה ספציפית ביום האירוע השיב "זה אזור מאד שקט, אין שום תנועה עומדת".. (פרוט' עמ' 18, שורות 19-21).

תיאורו זה של העד מדר, אינו מתיישב עם עדותו של הנאשם, לעניין כך שעצירתו גרמה לעמידת מכונית אחת אחריו, ואינה הגיונית בעיני. אני סבורה כי עצירתו של הנאשם בתחילתו של רח' ישעיהו, בכניסה לבניין 1, כדבריו, שהוא כאמור רחוב צר, אשר אילצה רכב שנסע אחריו ברחוב ישעיהו לעצור ולהמתין, בהחלט היה בה, גם אם לא הייתה בפינת הרחוב עצמה, כדי להשפיע באופן ישיר על התנועה ברחוב רבי עקיבא.