מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אבו

בפני

כב' השופט יהושע צימרמן

הכרעת דין

כתב האישום וטיעוני הצדדים

הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב ובהתקרבו למעבר חצייה, לא איפשר להולך רגל שחצה את מעבר החצייה להשלים את חצייתו בבטחה, כל זאת תוך כדי קירבה מסוכנת של רכבו להולך הרגל.

בפני בית המשפט העיד השוטר, עורך הדו"ח, הוגשה תרשומתו, ת/1, וכן העיד הנאשם.

התביעה, בסיכומיה, ביקשה להרשיע את הנאשם במיוחס לו.

התביעה ביקשה מבית המשפט לקבל את גרסת עד התביעה, הנתמכת, לדבריה, אף בעדות הנאשם אשר טען "שהיה מעבר חצייה במקום וראה את מעבר החצייה".

התביעה אף ביקשה להיבנות מתגובתו הספונטנית של הנאשם אשר במקום להגיב עניינית ולומר לשוטר "היה בן אדם על אי תנועה", הנאשם קילל ( סיכומי תביעה).

טוען ב"כ הנאשם כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו.

לטענתו, יש לקבל את גרסת הנאשם, ומנגד, יש לדחות את גרסתו של עד התביעה, וזאת לאור תרשומתו הרשלנית, מאחר ואין התייחסות בתרשומתו לקיומו של תמרור א – 36 ואין התייחסות לשאלה האם סימון מעבר החצייה נראה בבירור.

עוד טוען ב"כ הנאשם בסיכומיו, שגרסתו של עד התביעה לא מתקבלת על הדעת, מאחר והנאשם "נסע בנתיב הימני, והשוטר מציין שהולך הרגל הספיק לחצות רק שני קווים והדברים לא מתיישבים אחד עם השני".

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדותו של עד התביעה וקראתי את תרשומתו, לא מצאתי מקום לפקפק באמינות גרסתו.

השוטר, בהיותו רוכב בקטנוע משטרתי, נסע בדרך בעקבותיו של הנאשם.

לא נטען בפניי, ובוודאי שלא הוכח, שהייתה מגבלת שדה ראייה במקום, ודבר מה הפריע לשוטר לראות את אשר מתרחש לנגד עיניו ממרחק כה קרוב.

השוטר מתאר כיצד הולך הרגל אשר , כאמור, חוצה את מעבר החצייה לנגד עיניו של השוטר, נאלץ לקפוץ לאחור תוך כדי צעקה וזאת בשל קרבתו המסוכנת של רכב הנאשם אליו.

ראייה נוספת לכך שהשוטר אכן היה כה קרוב לנאשם ולהולך הרגל, הינה העובדה שהשוטר ידע לציין אף את פרטי לבושו של הולך הרגל.

טוען , כאמור, ב"כ הנאשם, בסיכומיו, שהשוטר לא התייחס בתרשומתו לקיומו של תמרור א- 36, ולא ציין במפורש "קווי מעבר החצייה נראים בבירור".

אכן, השוטר בתרשומתו לא התייחס לקיומו של תמרור זה, ולפיכך, אין אנו יודעים האם התמרור היה מוצב במקום , אם לאו, ואולם, אין בכך כל פגם שיש בו כדי להביא לזיכויו של הנאשם מהמיוחס לו.