מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' ע.א.מ מסחר באבן ועבודות כלליות בע"מ ואח'

בפני

שופט דניאל גולדברג

הכרעת דין

לאחר בירור האשמה החלטתי לזכות את הנאשמים מן העבירות שיוחסו להם בכתב האישום. להלן נימוקיי.

האישום והכפירה

הנאשמת 1 הואשמה בשלוש עבירות של העסקת עובד זר שלא כדין בניגוד לסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בכך שביום 14.11.06 העסיקה, ללא היתר כחוק, שלושה עובדים תושבי הרשות הפלסטינית, אשר לא היו מורשים לעבוד אצל הנאשמת 1, בעבודות חיפוי קיר אבן בבנין בפרוייקט "משה"ב משכנות בית וגן" במודיעין (להלן: "הפרוייקט").

הנאשם 2 הואשם בכך שכמנהל הנאשמת 1, הוא הפר את חובתו לפקח ולעשות כל האפשר למניעת העבירה שבוצעה על ידי הנאשמת 1.

בישיבת בית הדין מיום 11.3.10 כפרו הנאשמים באשמה וטענו שאמנם היה לנאשמת 1 הסכם עם משה"ב לפיו הנאשמת שימשה קבלן משנה בפרוייקט אך הנאשמת 1 לא עסקה בפועל בעבודות אלא העסיקה קבלן משנה שפעל באתר, והוא זה שהעסיק את העובדים הנזכרים בכתב האישום.

ראיות התביעה

במסגרת ראיות התביעה העיד מר יואב פלג ששימש מנהל הפרוייקט מטעם חברת משה"ב. מר פלג העיד כי משה"ב כרתה חוזה קבלנות משנה עם הנאשמת 1 ביום 1.5.06 ואישר שמוצג מא/3, אותו המציא במסגרת החקירה, הוא החוזה האמור.

הוצגו חשבוניות שהוציאה הנאשמת 1 למשה"ב בגין חודש 11/06, מהן עולה כי הנאשמת קיבלה תשלום ממשה"ב בגין ביצוע עבודות על פי החוזה מא/3, דבר המבסס את טענת המאשימה כי הנאשמת 1 ביצעה עבודות בפרוייקט הנזכר בכתב האישום בחודש 11/06.

עובדות אלה כשלעצמן אינן שנויות במחלוקת, כאמור בכפירת הנאשמים.

העסקת העובדים הזרים המפורטים בכתב האישום ביום 14.11.06, באתר שנמסר לנאשמת על פי חוזה הקבלנות מא/3 לצורך ביצוע עבודות הבנייה בפרוייקט, הוכחה כנדרש באמצעות עדויות המפקחים שהעידו לפני בית הדין, לרבות המוצגים שהוגשו באמצעותם, ואף עובדה זו אינה שנויה במחלוקת.

גם עובדת היותם של העובדים בלתי מורשים לעבוד אצל הנאשמת ביום 14.11.06 הוכחה באמצעות תעודת עובד ציבור של רע"ן תעסוקה בית לחם/חברון במינהל האזרחי (מא/7).

ראיות ההגנה

הנאשם 2 העיד לנאשמים. גרסת הנאשמים היתה כדלהלן:

"ש. האם עבדת באתר שמייחסים לך בכת האישום? טוענים שהעסקת שלושה עובדים ללא היתר.

ת. לא עבדתי בכלל. אני קיבלתי עבוד(ה) ממשהב ונתתי אותה לקבלן המשנה, חברת ב.ה. אנחנו סיפקנו לו את האבן והוא עבד. זה לא בעיה שלי, לא עניין שלי. אני קיבלתי את הרווח שלי. אני לא עבדתי שם בכלל".

בתמיכה לגרסת הנאשמים הציג הנאשם 2 חוזה קבלנות בין הנאשמת 1 לבין חברה בשם ב.ה. החברה המזרחית לבניה בע"מ (להלן: "חברת ב.ה.") מיום 8.5.06. בחוזה נאמר כי "הואיל והצד הראשון הינה חברה קבלנית, אשר מבצעת פרויקטים של עבודות הרכבת אבן בפרוייקט "משכנות בית וגן – מודיעין – "פיתוח" לפי הסכם אשר חתמה עם "משהב" חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ מיום 1.5.06", מוסכם בין הצדדים כי הנאשמת תעביר לחברת ב.ה. את התמורה החוזית שתקבל ממשה"ב בניכוי 12% + מ.ע.מ, אשר יהוו הרווח הקבלני" (מוצג נא/1).

לטענת הנאשמים, חברת ב.ה. ביצעה בפועל את העבודות בפרוייקט באתר בו נתפסו העובדים נשוא כתב האישום והיא זו שהעסיקה אותם על פי ההסכם בינה לבין הנאשמת 1 מיום 8.5.06. בתמיכה לטענתם הגישו הנאשמים, בנוסף לחוזה נא/1, שלוש חשבוניות מס של חברת ב.ה. שהוצאו לנאשמת 1 בתאריכים 30.10.06, 30.1.07 ו-30.3.07 בגין "עבודות הרכבת אבן במודיעין פרוייקט משהב הסכם מיום 8.5.06" וכן שתי קבלות בגין שניים מהתשלומים האמורים, המעידות על קבלת תשלום במזומן. כן הוגש אישור על ניהול פנקסי חשבונות ורשומות לפי חוק עיסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס), התשל"ו-1976 שהוציא פקיד השומה לחברת ב.ה. החברה המזרחית לבניה לתקופה 3.8.06 עד 31.12.06 (נא/4).