מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' מ.ע.ר פסגות לעבודות בניה בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בית הדין בקשת נאשם 3, לטעון אין להשיב לאשמה. זאת עושה על סמך מסמכים שהגיש בהודעה לבית הדין מיום 7.1.10, וזאת נוכח החלטת בית הדין בפרו' מיום 8.7.09 בה ניתנה לו רשות להגיש מסמכים מתיק רשם החברות לעניין חברה נאשמת מס' 1, כדי להצביע על חפות מרשו כפי שטען אכן באותו דיון ולפניו.

2.בא כח הנאשם 2, בחר להותיר את ההחלטה והעניין לשיקול דעת בית הדין.

בא כח המאשימה ציין כי המועד לטענת טענות בא כח נאשם 3, חלף משהיה עליו לעשות כן במועד סיום פרשת התביעה בדיון הקודם וכי לא ניתן על רגל אחת לעבור על 35 מוצגי וראיות התביעה שהוגשו לבית הדין , אולם לטענתו חל האמור בפס"ד בעניין כחלון המהווה את אבן היסוד בפסיקה לעניין טענת אין להשיב לאשמה.

3.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדקתי את כללי הפסיקה ואת הממצאים שהובאו בפני בהליך זה.

4.בא כח הנאשם 3 טוען כי העבירה על פי כתב האישום אירעה ב 8.2.06 וכי הנאשם 3 מונה במאי 2006 ועל כן אינו נושא באחריות. נקדים ונאמר כי כל עניין צירופו לחברה הוא עלום ולא ברור. ועל כן טענה כזאת של אין להשיב לאשמה ראוי היה שתעשה בבהירות רבה.

5.בערעור פלילי 732/76 מ"י נ' כחלון פד"י לב (1) 170 נקבע מתי עמדה התביעה בחובתה להוכיח אשמה לכאורה של נאשם: "בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום. ראיות בסיסיות לעניין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן ו הקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא כדברי בית משפט העליון בע"פ 28/49 הנ"ל ראיות במידה, היוצרות אותה מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע), מן התביעה לנאשם".

"עוד נקבע כי גם אם ינתן מלוא האמון , ויוענק להם מלוא המשקל הראייתי במצב זה אין הצדקה לדרוש מן הנאשם להתגונן שהרי אין לו ממה להתגונן". (י. קדמי על סדר הדין בפלילי, חלק שני , כרך א', עמ' 1444).

6.נוכח פסיקה זאת המבקשת מערכת ראיות דלה ובסיסית נבדוק את המונח לפנינו.

לא לפני שנציין כי היום במסגרת הטענה של אין להשיב לאשמה מציג לפנינו בא כח הנאשם 3 תדפיס רשם שלא הוגש בהודעה לבית משפט שהוגשה ב 4.1.10 אף שהתדפיס הוא מ 27.5.08 ושלדברי בא כח הנאשם 3 עצמו היה בחומר החקירה שאין ספק שהיה בפניו בשעה זו שהגיש את ההודעה מאחר והיה בפניו עוד לפני ה 7.8.09, מועד קיום הדיון. בנסיבות אלה אין מקום לאפשר הגשה במסגרת אין להשיב לאשמה, מסמך שלא הוגש עד עתה שכן מהותה על פי הפסיקה היא שבעת שטוענים טענה זו יש לבדוק את הראיות שהוגשו עד לאותו מועד ועל סמך כך לטעון להעדר אשמה.

7.הפסיקה קבעה גם כי די בקיומן של ראיות דלות חלקים או שברים של עדות להוכחת יסודות העבירות המיוחסות לנאשם ובמסגרת הזמן הקצר שעומד לרשותי נוכח המצאות כל העדים שהגיעו ליתן עדות היום עברתי על תיק המוצגים. כפי שציינתי לעיל בהודעה שהגיש בא כח הנאשם 3, אכן היו מסמכים על הודעה על העברת מניות לחברה פרטית אל עליאן טארק נאשם 3, מסמכים אלה הנושאים תאריך של 10.5.06 (מסמך שכותרתו הודעה בדבר שינויים בהרכב דירקטוריון מרשם החברות, וגם פרו' של נאשמת 1, בישיבה שנערכה ב 10.9.06, בה הוחלט להעביר את כל המניות לנאשם 3. אם כן התאריך הראשון המתייחס למסמכים נאשם 3 לבעלותו על המניות הוא 10.5.06.

8. במ/5, הגישה התביעה מסמך – כרטסת ממוינת של תשלומים שבוצעו על ידי ב. יאיר לנאשמת 1. ובהן התאריכים המתייחסים למועד העבירה, והם גם באפריל מאי יוני ויולי 2006. דהיינו גם במועדים בהם היה כבר הנאשם 3 חבר דירקטוריון ובעל מניות ולכן יש בראייה זו לחבר במקצת את אחריותו לאירועים כיון שהתשלומים בוצעו בהתיחס למועדי העבירה לפחות כך נטען ויש בכך לראות את אותו שבר ראיה המספיק כדי לדחות את טענת אין להשיב לאשמה. לכך יש להוסיף את מ/6 המהווה קבלה ממאי 06, והמייחס את הקבלה לעבודות באיזור ביצוע העבירה.

במ/11 הוגש לנו תדפיס מעודכן ל 7.7.05 ממנו עולה כי אין רישום אמנם של הנאשם 3, אך בא כח הנאשם 3, לא על כך תלה יהבו אלא על מסמך מאוחר יותר שאינו בפנינו וגם במסמך זה אין די כדי לקבל את טענתו שכן קיים גם מ/12, ומ/16, המתייחסים לחברה לאתר הספציפי ולחודש אוג' 2005 עת הנאשם 3 כבר היה בתמונה, כך גם מ/35 המהווה חוזה עבודה מנוב' 2005. אם ינתן מלוא המשקל למסמכי התביעה בנסיבות אלה, בהחלט יתכן וכך אנו סבורים יש על נאשם 3 להשיב לאשמה ואין לומר כי גם אם ינתן להם משקל נראהו כזכאי ולכן גם מטעם זה דין הבקשה להדחות.

9.לאור כל האמור לעיל, מצאנו כי יש לחייב את הנאשם 3 להתגונן ולהשיב על האשמה נוכח מה שנמצא בפנינו. ואין די במה שהגיש בהודעתו דאז כדי להקים טענה זו. לא למותר לציין, כי הפסיקה קובעת שרק בנסיבות נדירות ביותר שבהן הראיות שהובאו הינן כה בלתי סבירות ששום בית משפט לא יכול לראות בהן בסיס להרשעה יטה בית הדין אוזנו לטענה זו וזה לא המקרה החריג הנ"ל.

10.אשר על כן דוחה בית הדין את הטענה של אין להשיב לאשמה בשלב זה.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תשע"א, 30/01/2011 במעמד הנוכחים.

שרה שדיאור, שופטת

החלטה

ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה ישמע עו"ד שוקרי ג'ורג' בטרם שמיעת הנאשמים, מאחר ומצאתי שלא יהיה בכך כדי לפגוע בזכות המהותית של מי מהנאשמים ו/או המאשימה נוכח היותו עו"ד ומהות עדותו.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תשע"א, 30/01/2011 במעמד הנוכחים.

שרה שדיאור, שופטת

החלטה