מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' יניב שילון

החלטה

1.הנאשם הורשע בעבירה של העסקת 3 עובדים זרים בניגוד לחוק עובדים זרים וזאת ביום 19/5/09.

2.לבקשת הנאשם, ובעקבות הרשעתו, ביקשתי תסקיר של שירות המבחן וזאת על רקע בקשתו כי האישום יבוטל ויושת על הנאשם תחתיו עונש של עבודות לתועלת הציבור .

3.בתסקיר המבחן סוקרת הגברת כרמית כהן את מצבו של הנאשם, אישיותו, וכן את העובדה כי ל"הליכים המשפטיים השפעה מרתיעה ומסמנת גבולות עבורו" , כמו גם העובדה כי הפיק לקח והבנה מהטעות אליה נתפס שעה שהעסיק עובדים זרים.

4.התסקיר מתייחס אף למצבו המשפחתי של הנאשם ובסופו של יום ועל רקע העובדה כי הותרת ההרשעה על כנה עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך ביכולת השתכרותו ובתפקודו התעסוקתי והאישי, המליץ שירות המבחן כי :

א.תבוטל ההרשעה.

ב.יוטל עליו עונש של עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות אותן יבצע הנאשם על פי תכנית שנבנתה יחד עמו בהדרכה ובהרצאות במרכז להב"ה, בבאר שבע.

5.הצדדים התבקשו בדיון היום להתייחס לשאלת ביטול ההרשעה, וב"כ המאשימה התבקשה על ידי לפנות לשולחה כדי לקבל את הנחיותיה, אולם למרבה הצער לא ניתן היה ליצור קשר עם משרד הפנים, וחבל שלא ניתן לקבל הנחיה במהלך דיון.

6.ב"כ המאשימה סבורה כי יש להותיר את ההרשעה בעינה, וזאת מהטעמים הבאים :-

א.הנאשם הוא זה שבחר בהליך המשפטי, שעה שיכול היה לפטור עצמו באמצעות תשלום הקנס המנהלי שהושת עליו לאחר ביקורת התמ"ת דאז.

ב.דרך המלך היא כי שעה שאדם נמצא אשם בביצוע עבירה יש להרשיעו ולגזור עליו עונש מתאים.

ג.מדובר בעבירה כלכלית שהפסיקה מייחסת לה חומרה וגם מטעם זה אין מקום לבטל את ההרשעה .

7.ב"כ הנאשם מנגד מכיר בעובדה כי אכן ככלל אדם שנמצא אשם יש למצות עמו את הדין ולהשלים את המהלך בענישה פלילית הולמת, ואולם לטעמו במקרה של הנאשם יש להתייחס לחריגים שנקבעו בפסיקה כדלקמן :-

א.לטעמו אין מדובר בעבירה חמורה, והראייה שמדובר בעבירה מתחום העבירות המנהליות שתשלום הקנס מוחל על העבירה.

ב.הנזק שייגרם לנאשם כתוצאה מההרשעה חורג מכל פרופורציה מהעבירה בה הורשע.

ג.הנאשם הביע חרטה על מעשיהו.

8.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור כי יש לאמץ את עמדת שירות המבחן ולבטל את ההרשעה.

9.ראשית אומר, כי אין לראות לחובת הנאשם בעובדה שבחר בהליך משפטי שבו נמצא אשם בסופו של יום. אדרבא, ניתן גם למצוא את האידך גיסא של הדברים ולומר כי חרף העובדה שהנאשם יכול היה להפטר מהעניין כולו בתשלום קנס, יש בו כדי להביע על אמונתו בצדקתו.

10.אין צריך לומר שזכותו של אדם לטעון לחפותו ויש לזכור כי הנאשם לאחר הרשעתו פנה בבקשה להגיש ראיה נוספת של אדם של אדם ויכול ואילו נשמעה עדותו היה בכך כדי לשנות את התמונה ולהביא לזיכויו. כוונתי לתצהירו של מר עואודה מוחמד אל צעיר אשר חתם על תצהיר בפני ב"כ הנאשם בו הצהיר כי הוא הקבלן שביצע את העבודה בהקמת ביתו של הנאשם.

11.יצויין, כי ב"כ הנאשם הגיש בקשה לשמוע את העד האמור, בקשה שנענתה על ידי בחיוב, אלא שלמרבה הצער לא ניתן היה לאתרו ובהחלטה מיום 11/11/10 שעה שחלף זמן רב, לא נעתרתי לבקשה שעה שהעד האמור נעלם וכל החיפושים אחריו עלו בתוהו.