מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' הירח ע.ע לשיפוצים בע"מ ואח'

החלטה

1.ביום 9.1.05 הוטל קנס מינהלי על הנאשמת 1 בסך 10,000 ₪ בגין העבדת שני עובדים זרים ביום 27.5.03 בשדרות משה דיין פינת צבי לבנון בירושלים, בניגוד לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991.

בהודעת הקנס לא נרשם שם המפקח שהטיל את הקנס. במקום המיועד לחתימת המפקח הוטבעה חותמת של האגף לאכיפת חוקי עבודה. במקום המיועד ל"חתימה" הוטבעה חותמת של יחידת סמך עובדים זרים במשרד תמ"ת והוספה חתימה שלא ניתן לזהותה.

2.לאחר שקיבלה את הודעת הקנס הודיעה הנאשמת 1 כי ברצונה להישפט.

3.ביום 8.7.09 הוגש כתב אישום נגד הנאשמת 1 המייחס לה ביצוע העבירות שפורטו בהודעת הקנס - העסקת שני עובדים זרים בניגוד לסעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק עובדים זרים, ביום 27.5.03.

4.ביום 18.11.09 הודיע התובע על תיקון כתב האישום בדרך של הוספת הנאשם 2, מנהל בנאשמת 1, כאשר כתב האישום מייחס לנאשם 2 אחריות נושא משרה בקשר לעבירות בהן הואשמה הנאשמת 1, לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים.

5.בישיבת בית הדין שנועדה להקראת כתב האישום העלו הנאשמים טענות מקדמיות. בית הדין החליט על הגשת טיעונים בכתב בטענות המקדמיות, ומשאלה הוגשו, ניתנת החלטה זו.

6.להלן הטענות המקדמיות שהעלו הנאשמים:

א.הנאשמים טוענים כי העבירות המיוחסות להם בכתב האישום התיישנו. לעניין זה טוענים הנאשמים כי העבירה שיוחסה להם היא מסוג "עוון" המתיישנת לאחר 5 שנים. הואיל וכתב האישום הוגש למעלה מ-5 שנים לאחר מועד ביצוע העבירה הנטענת, כתב האישום התיישן. גם אם ניתן לטעון כלפי הנאשמת 1 כי הטלת הקנס המינהלי ביום 9.1.05 מפסיקה את מירוץ ההתיישנות, הרי שכלפי הנאשם 2 לא עומדת למאשימה טענה כזו הואיל והעבירה בה הואשם אינה עבירה מינהלית כלל והודעת הקנס כלל לא התייחסה אליו.

ב.הנאשמים טוענים כי עומדת להם הגנה מן הצדק בשל שיהוי בהגשת כתב האישום.

ג.הנאשמים טוענים כי כתב האישום בטל בשל כך שהודעת הקנס המינהלי בעקבותיה הוא הוגש בטל בשל כך שהיא לא נחתמה על ידי מי שמוסמך לכך.

7.המאשימה מתנגדת לטענות המקדמיות וטוענת:

א.הטלת הקנס המינהלי ביום 9.1.05 מהווה אירוע המנתק את מירוץ ההתיישנות.

ב.מכוח הוראות סעיף 5(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, חזקה על נושא משרה תאגיד שעבר עבירה לפי סעיפים 2-4 לחוק, כי הפר חובתו אלא אם הוכיח כי שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה. בהתאם לכך, משחל לגבי הנאשמת "אירוע מנתק", כרוך הנאשם 2 עמה ואף לגביו מתחיל מחדש מירוץ ההתיישנות החל מ"אירוע מנתק" זה.

ג.טענת הגנה מן הצדק היא טענה שיש לקבלה רק במקרים נדירים בהם התנהגות התביעה היא שערורייתית וחסרת תום לב באופן קיצוני.

ד.הפגם בהודעת הקנס ניתן לתיקון ולגופו של עניין ההודעה נחתמה בידי מר משה סויסה שהוסמך כמפקח, כעולה מתצהירו שהוגש בתמיכה לתשובת המאשימה.

דיון והכרעה

8. טענת הנאשמת 1 להתיישנות העבירה שיוחסה לה – דינה להידחות, מהטעמים הבאים:

א.סעיף 24 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מסווגת עבירות ל"חטאים", "עוונות" ו"פשעים". העבירות שפורטו בכתב האישום הן מסוג "עוון" אשר תקופת ההתיישנות שלהן, לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, היא חמש שנים.

ב.סעיף 22א(ב) לחוק עבירות מינהליות, התשמ"ו-1985 קובע כי לעניין התיישנות עבירה כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יראו את מועד הטלת הקנס כמועד ההעמדה לדין. הטלת הקנס היתה ביום 9.1.05. העבירה הנדונה היא מסוג "עוון" שתקופת ההתיישנות שנקבע לגביה היא חמש שנים. לפיכך, לא התיישנה העבירה שיוחסה במועד הטלת הקנס.