מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' אחים עלי שקיראת בע"מ ואח'

גזר דין

בתיק זה ניתנה הכרעת דין על פיה הורשעו הנאשמים בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין. נאשמת 1 הורשעה בהעסקה של שלושה עובדים זרים, ונאשם 2 - בעבירה של הפרת אחריות נושא משרה, בגין העסקת עובדים אלו. נאשמת 1 הורשעה, לאחר קיום דיון להוכחות, ונאשם מס' 2 – על פי הודאתו, מבלי שקויימו הוכחות בעניינו.

כפי שיובהר להלן, לאחר קבלת הכרעת הדין, הנאשמים לא פעלו על פי החלטות בית הדין, לא התייצבו לדיונים לטיעונים לעונש, ולא הגישו טיעוניהם בכתב – אף שניתנו להם מספר הזדמנויות לעשות כן – ואף לפנים משורת הדין.

המועד לשמיעת טיעונים לעונש לקבע ליום 4/4/11 . אלא שביום זה לא הופיע מי מטעם הנאשמים. ב"כ המאשימה יצר קשר טלפוני עם עו"ד שאמא, אשר ייצגה את הנאשמים, והיא מסרה לו כי לא קיבלה את הזימון (אף שהזימון היווה חלק מהכרעת הדין). מכל מקום, ולאור הספק שנוצר – נקבע מועד נוסף ליום 6/6/11.

אלא, שגם לדיון ביום 6/6/11 לא הייתה הופעה של נאשם 2 עצמו ולא של בא כוח הנאשמים, אף שהייתה מסירה כדין. לבקשת ב"כ המאשימה נשמעו טיעוני המאשימה לעונש, ובית הדין קבע, לפנים משורת הדין, כי יוגשו טיעוני הנאשמים בכתב תוך 30 יום. אלא שטיעוני הנאשמים לעונש לא הוגשו, ובית הדין קבע מועד נוסף ליום 28/11/11. במועד זה הופיע עו"ד פתחי פרהוד, מטעם הנאשמים (גם הפעם – ללא נאשם 2). לדבריו, קיבל את הייצוג בתיק, אם כי לא נמסר לו התיק פיזית, ולפיכך ביקש כי תינתן לו שהות של 14 יום להגיש טיעונים בכתב , וככל שלא יוגשו – הודיע כי יסכים שינתן גזר דין על סמך טיעוני המאשימה בלבד. לשאלת בית הדין השיב כי נאשם מס' 2 לא התייצב כיוון שהתכוון בכל מקרה לבקש את דחיית המועד לשמיעת הטיעונים.

למרות התנהלות זו, ועל מנת לאפשר לנאשמים לטעון טיעוניהם לעניין העונש, נעתר בית הדין אף הפעם לבקשה, אלא שגם 14 יום אלו חלפו, מבלי שהוגשו טיעונים לעונש מטעם הנאשמים, ולפיכך ניתן גזר דין זה על סמך טיעוני המאשימה לעונש, ועל סמך החומר שבתיק, ללא טיעונים נגדיים.

5.דיון:

א. לדברי ב"כ המאשימה , לנאשמת 1 יש 5 הרשעות נוספות בבית דין זה, ולנאשם 2 – הרשעה נוספת בבית המשפט השלום. כולם בגין עבירות של העסקת עובדים זרים שלא כדין. מדובר בעבירה כלכלית שנעשית על ידי חברה קבלנית (ובאחריות מנהלה, אשר הורשע בגין הפרת אחריות כנושא משרה) שזהו משלח ידה, ולפיכך ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשמים את הסכומים המכסימאליים שבחוק. עוד נטען, כי כקבלנים, לא הפנימו הנאשמים את החובה להעסיק עובדים חוקיים בלבד, ועל כן יש למצות עימם את הדין, להטיל את הענישה המכסימאלית. מכיוון שמדובר בשלושה עובדים זרים שנתפסו, ביקש ב"כ המאשימה לגזור על נאשמת 1 סך של 350,000 ולנאשם 2 – 175,000 ₪. עוד נטען כי למרות טענות שנטענו בדיונים בדבר מצבו הבריאותי של נאשם 2 ובעניין מצבו הכלכלי, לא הומצא לתיק כל מסמך המאמת טענות אלו. לפיכך גם בעניינו של נאשם 2 התבקשה הענישה המכסימאלית.

ב. בבואי לגזור את עונשם של הנאשמים לקחתי בחשבון, כי העסקת עובדים זרים ללא היתר כדין, מהווה, עבירה כלכלית, וכי נקבע בפסיקה לא אחת כי הדרך היחידה להשיג את ההרתעה הגלומה בענישה היא על ידי הטלת קנס שמשמעותו פגיעה כלכלית בנאשמים. וכדברי בית הדין הארצי:

"לחובתו של המשיב עלינו לציין כי מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים, ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים, דבר שאינו קיים במקרה דנן" (ע"פ 1001/01 מדינת ישראל – נפתלי ניסים, פד"ע לח 145). בנוסף, העבירות בוצעו במסגרת משלח ידם של הנאשמים ומדובר בהעסקה של שלושה עובדים, ובנאשמת אשר לה 5 הרשעות קודמת בבית דין זה בעניינים דומים. עוד יצויין כי נאשמת 1 כפרה באישומים כנגדה, ועל כן התקיים ההליך במלואו בעניינה. הנאשמת לא טרחה להמציא טיעונים בכתב, ואף לא הגישה מסמכים היכולים ללמד על מצבה הכלכלי, ועל כן אין כל מקום להפחית את גובה הסכומים שיושתו עליה, בגין הרשעתה. מכיוון שמדובר בהעסקה של 3 עובדים זרים, שהעונש המכסימאלי שבחוק הינו 116,800, הרי שיש להשית ליה את הסך של 350,000 ₪ , כפי שהתבקש על ידי ב"כ המאשימה.

ג.לעומת זאת, ביחס לנאשם מס' 2, ולמרות שלא הוגשו טיעונים גם מטעם נאשם 2, לקחתי בחשבון, כי הודה באשמה, והורשע על פי הודאתו זו, מבלי שהיה צורך לנהל דיון להוכחות, דבר שחסך לבית הדין (ואף לצד השני) זמן שיפוטי יקר. עוד לקחתי בחשבון (אם כי באופן מוגבל, לאחר שלא הומצאו המסמכים הרלבנטיים מטעמו), את דברי הנאשם 2 בדיון שקויים כי סובל ממחלות רבות וכי מצבו הכלכלי קשה. בנסיבות אלו – ורק לגבי נאשם מס' 2, יש מקום, לצמצם, ולו גם באופן חלקי את גובה התשלומים שיושתו עליו בגין הרשעתו.

ד.מכל האמור לעיל אני גוזרת על נאשמת 1 את הסכום המכסימאלי בשיעור של 350,000 ₪ בגין העסקת שלושה עובדים זרים שלא כדין ולגבי נאשם 2 – 60% (בקירוב) מגובה הסך המכסימאלי שניתן להשית עליו, ובסה"כ – 100,000 ₪.

ה. לאור הסכומים הגבוהים, ואף שהדבר לא התבקש, ישולמו הסכומים דלעיל ב-30 תשלומים שווים ועוקבים, כשהתשלום הראשון יהיה ביום1/2/12.

ו.נאשמת 1 תחתום (באמצעות נאשם 2) על התחייבות שלא לעבור על עבירה נשואת אישומים אלו , במשך 3 שנים, ושאם תעבור על אישומים אלו, תשלם עבור כל עובד זר שיימצא כשהוא עובד אצלה ללא היתר כדין, סך של 116,800 ₪. ניתן לחתום בפני עו"דעל ההתחייבות, ובלבד שזו תומצא למזכירות בית הדין תוך 30 יום. תשומת לב הנאשמת כי ככל שלא תומצא התחייבות כזו תוך 30 יום, יהיה רשאי בית הדין לזמן את מנהלה לבית הדין, לצורך חתימה על ההתחייבות, גם בצו הבאה.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ב, 01 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: