מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' עומר חאג' יחיא
|
הע"ז בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
2420-09
16.7.2012 |
|
בפני : אופירה דגן-טוכמכר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז |
: עומר חאג' יחיא |
| גזר-דין | |
גזר דין
בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 13/5/12 הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בהעסקת עובד זר בלא היתר, עבירה לפי סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991.
ביום 15/7/12 התייצבו הצדדים בפני, על מנת להשמיע את טיעוניהם לעונש.
ב"כ המאשימה טען כי כתב האישום הוגש נגד הנאשם לאחר שכבר הוטלו עליו קנסות מנהליים בגין ביצוע עבירות דומות. הקנסות המנהליים לא יצרו את ההרתעה המספקת ולפיכך היה צורך לנקוט נגד הנאשם בהליך פלילי, ויש בכך כדי להצדיק החמרה בענישה. ב"כ המאשימה עמד על כך שמדובר בעבירה שבוצעה אגב עיסוקו של הנאשם במשלח ידו וכן על החומרה אותה יש ליחס לעבירה בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. עם זאת, בשים לב לכך שהנאשם הודה בביצוע העבירה בהזדמנות ראשונה, המאשימה עותרת להשתת עונש בשיעור מחצית מהקנס המקסימלי לעבירה ובסך הכל 58,400 ₪.
ב"כ הנאשם טען כי בשנת 2007 בעת שבוצעה העבירה ובעת שזומן הנאשם לחקירה, רעיתו של הנאשם עברה טיפולים כימותרפיים שגזלו את כל תשומת הלב של בני הזוג (אישורים רפואיים בתיק). לטענתו, אישתו אמנם חתמה על אישור המסירה של ההזמנה לחקירה שנשלחה אליו, ואולם העניין כלל לא הובא לידיעתו של הנאשם והוא הופתע מכך שבשנת 2009 הוגש נגדו כתב אישום, באופן שפגע ביכולתו להתגונן בהליך. עוד טוען ב"כ הנאשם כי מרשו נתון במצב כלכלי קשה, וקשור בהסכמים להסדרת חובותיו כלפי נושים שונים, לתמיכה בטענותיו הוגש תדפיס עו"ש המצביע על יתרת חובה בסך 75,000 ₪ וכן מכתב כללי מרואה חשבון שהופנה לכל המעונין ונאמר בו כי לנאשם יש חובות רבים. לנוכח האמור ב"כ הנאשם מבקש כי יוטל עליו קנס נמוך אשר ישולם בתשלומים.
הכרעה
כידוע, העבירות על חוק עובדים זרים נקבעו כעבירות מנהליות, והקנסות שהוצמדו להן הן בשיעורים משמעותיים, ובהיקפים של אלפי שקלים. ניכר, כי בעת שנקבע שיעור הקנסות, הדעת ניתנה לכך שהעסקת עובדים זרים בניגוד לדין משיאה למעסיקיהם תועלת כלכלית של ממש, כאשר את המחיר משלם הציבור, ובפרט מקום שלא היתה הקפדה על כך שעובדים זרים ישובו לארצותיהם עם פקיעת אשרת העבודה. לכל אלה הצטרפה תופעת הפגיעה הקשה בזכויות היסוד של העובדים הזרים, אשר התרחשה בהיקף גדול מצד חלק מהמעסיקים, ופגעה בערכי יסוד של החברה ובדמותה ובתדמיתה של המדינה מפנים ומחוץ. עמד על כך בית המשפט העליון בבג"צ 9722/04 פולגת נ' מ"י עת קבע כדלקמן:
"ההשלכות השליליות של העסקת עובדים זרים הביאו לגיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה לצמצם את תופעת העובדים הזרים הנכנסים לישראל, ולהבטיח יציאת העובדים עם פקיעתו של ההיתר. ההתמודדות נעשתה בדרכים שונות ומגוונות. הוחמרו המגבלות על העסקת עובדים זרים; הוגברה האכיפה על יציאתם את הארץ; והותנו תנאים שמטרתם להחליש את המניעים של המעסיקים לבקש להעסיק עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים." (פורסם באתר נבו)
דא עקא, שבמקרים רבים ההרתעה שיוצר הקנס המנהלי איננה מספקת, ומי שהוטל עליו קנס מנהלי איננו נרתע מלשוב ולבצע עבירות. במקרה כזה הוסמך תובע לנקוט הליך פלילי יזום, אשר מטבע הדברים במסגרתו ניתן להטיל על הנאשמים קנסות ששיעורם גבוה מן הקנס המנהלי. אשר על כן, כדבר שבשגרה, מקום שמדובר בהליך פלילי יזום, נקודת ההנחה היא שקנס בשיעור הקנס המנהלי לא יצר את ההרתעה הנדרשת, ויש מקום להחמיר בענישה.
בתיק זה עניין לנו בכתב אישום יזום, אשר הוגש, לכאורה, לאחר שכבר התנהלו נגד הנאשם הליכים מנהליים (הוטלו עליו קנסות) בגין עבירות קודמות. בהקשר זה אציין כי לא הומצא לבית הדין מידע מלא וקונקרטי ביחס לעברו המנהלי של הנאשם, ולכן לא ברור האם העבירה בתיק זה בוצעה (בשנת 2007) לאחר שהנאשם כבר נדרש לשם קנסות מנהליים בגין עבירות דומות, לא ברור מתי ביצע את העבירות שבגינן הוטלו עליו הקנסות המנהליים, ובכמה קנסות מדובר. בהעדר מידע קונקרטי בעניין העבר האכיפתי הנוגע לנאשם יש קושי למצות עימו את הדין, כפי שנעשה בדרך כלל כלפי מי שמעשיו מלמדים כי הוא ממשיך לבצע עבירות למרות הליכי האכיפה שננקטים נגדו.
אשר לטענת הנאשם לעניין מצבו הכלכלי אציין כי טענה זו נשענת על מסמכים שאינם מפורטים, אינם ברורים די הצורך ואינם חד משמעיים, ולפיכך המשקל שנתתי לעניין זה איננו מכריע.
על יסוד כל האמור לעיל, מתוך שנתתי משקל משמעותי לעובדה שהנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, החלטתי לגזור על הנאשם קנס בסך 25,000 ₪. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים, החל מיום 15/8/12 בכל 15 לחודש.
.בנוסף, אני מורה כי עד ליום 15/8/11 יחתום הנאשם על התחייבות בסך 100,000 ₪, להמנע מעבירה לפי סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991, בתוך תקופה של שלוש שנים.
למען הסר ספק יובהר כי באחריות המאשימה לוודא חתימה על התחייבות.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים.
.בהתאם להסכמת הצדדים גזר הדין ישלח אליהם באמצעות הדואר.
ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|