מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' מגן גדליה

גזר דין

1.הנאשם הורשע ביום 5.9.11 בעבירה של אי תשלום שכר מינימום, עבירה לפי סעיף 2(א) ו- 14 לחוק שכר מינימום התשמ"ז – 1987 (להלן – חוק שכר מינימום) וכן לפי תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לענין שכר מינימום יומי) התשנ"ט 1998 וזאת בגין החודשים דצמבר 2005, ינואר 2006 ופברואר 2006.

2.המאשימה טענה כי הקנס המקסימלי הקבוע בחוק בגין עבירות אלה הוא 226,000 ₪ בגין כל חודש והקנס המינהלי אשר הוטל עליו עומד על סך 15,000 ₪.

3.ב"כ המאשימה פרש את הנסיבות לחומרא והן העובדה כי מדובר בעבירה של אי תשלום שכר מינימום לעובד זר כאשר יש להגן על זכויותיהם של העובדים ולמנוע ניצולם.

ב"כ המאשימה פרש גם את הנסיבות לקולא ואלו הן:

לנאשם אין הרשעות נוספות או קנסות, יתר תנאיו של העובד נשמרו, סכום החריגה משכר המינמום אינו גדול וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה.

4.ב"כ הנאשם פירט נסיבות מקילות נוספות, טענת הנאשם שאין בנסיבות המקרה כדי להוות עבירה פלילית והגם שנדחו התקבלו בתיק אחר בזיכוי, הנאשם הינו חקלאי מלח הארץ, הנאשם בן 69 אב לחמישה ילדים וסב ל- 10 נכדים, העובד הועסק תקופה ארוכה והליקוי נמצא בתקופה של שלושה חודשים בלבד.

5.בבואי לגזור את דינו של הנאשם הגעתי למסקנה כי יש לתת בנסיבות המקרה משקל לקולא לנסיבות הספציפיות כפי שפורטו בטיעוניהם של המאשימה ושל הנאשם, ולהפחית את שיעור הקנס שיוטל על הנאשם מהקנס המנהלי.

6.סעיף 14 לחוק עבירות מנהליות תשמ"ו – 1985 קובע:

"ביקש אדם להישפט לפי סעיף 8(ג) או לפי סעיף 9(ב) והורשע, לא יפחת הקנס, אם הוא העונש היחידי, מהאמור להלן:

(1)לענין קנס מינהלי שאינו קצוב ואשר קבוע לא סכום או שיעור מזערי – מהסכום או מהשיעור המזערי הקבוע לעבירה.

ואולם בית המשפט רשאי מנימוקים שיירשמו להפחית את הקנס אם ראה נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפחתתו".

תכליתו של סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות הינה למנוע מצב על פיו מי שלא שילם קנס ונשפט, יזכה ליתרון על פני מי ששילם את הקנס ללא משפט, רק מעצם העובדה שנשפט ולא מנימוקים אחרים. מדיניות אחרת תכשיל את מטרתו של החוק (ע"פ 1001/01 מדינת ישראל - ניסים נפתלי, וכן ע"פ 1005/04 מדינת ישאל – עולם יפה מעץ, מיום 19.6.05 וכן ע"פ 38980-04-10 מיום 26.8.11).

עם זאת, ובצד התכלית ההרתעתית, מצא המחוקק להותיר בידי בית המשפט את הסמכות, במקרים המתאימים להפחית משיעור הקנס המנהלי וזאת בהתאם לשיקול דעתו.

7.בענייננו מדובר בנאשם חקלאי, שהעסיק מספר עובדים. אף העובד מושא כתב האישום הועסק תקופה ארוכה.

הנאשם הואשם באי תשלום שכר מינימום בתקופה ספציפית ונקודתית על פני כל תקופת העסקה ארוכה.

מדובר ב- 3 חודשים.

לאור הנסיבות המפורטות אין מקום לגזור את עונשו כמי שעבר שלוש עבירות נפרדות.

נסיבותיו האישיות, חלוף הזמן, הפער בין השכר ששולם לשכר המינימום, מהווים טעם להפחתת הקנס שיוטל עליו מהקנס המינהלי.

יחד עם זאת לא נעלמה מעיני חומרת העבירה ומטרתו של חוק שכר מינימום שהינה להבטיח קיום הוגן לעובד ושלצורך הגשמת המטרה מצא המחוקק לנכון להוסיף אמצעי אכיפה בנוסף לעילת תביעה אזרחית.