מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' יד החמישה - שרותי כ"א}האפוטרופוס הכללי ואח'

גזר דין

1.הנאשמת 1 היתה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, חברה פרטית העוסקת בין היתר בשירותי כח אדם זמניים; הנאשם 2 היה בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום הבעלים והמנהל של הנאשמת 1.

2.העבירות בהן הואשמו והודו הנאשמים הן אלה –

א.הנאשמת 1- העסקה שלא כדין, של שני עובדים, עבירה לפי סעיף 2(א)(1)(2) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א- 1991 (להלן- החוק);

ב.הנאשם 2 – אחריות נושא משרה - עבירות על סעיפים 5, 2(א) (1)-(2) לחוק.

3.טיעוני ב"כ המאשימה לעונש –

א. לנאשמים אין הרשעות קודמות בבית דין זה;

ב. הקנס המירבי על הנאשמת 1 הינו 233,600 ₪ ועל הנאשם 2 – 58,400 ₪;

ג. על הנאשמת 1 הוטלו בעבר קנסות מנהליים;

ד.הנאשמים חסכו מזמנו של בית הדין בכך שהודו בהזדמנות הראשונה;

ה. מדובר בעבירות משנת 2003 שכתב האישום בגינם הוגש רק בראשית 2009;

ו. מבוקש להשית על הנאשמת 1, שהינה בהליכי פירוק, קנס סמלי בגובה מאות שקלים בלבד.

ז.לאחר עיון במסמכים שהגיש ב"כ הנאשם 2 (ראה סעיף 5 להלן), לאחר שב"כ המאשימה יצר קשר עם משרד התמ"ת ולאור הדברים שנשמעו, הודיע ב"כ המאשימה כי לאור הנסיבות המיוחדות של תיק זה ומקרהו המיוחד של הנאשם 2, לא מבוקש עוד להטיל קנס בגובה 50% מהקנס המירבי אלא המאשימה תסתפק בהטלת קנס בגובה 10,000 ₪ (הגם שבהתאם לפסיקת בית הדין הארצי המינימום הוא כפל קנס מינהלי ובמקרה זה 40,000 ₪) אלא שמקרה זה הינו כאמור מקרה מיוחד בעל נסיבות מיוחדות.

4.טיעוני ב"כ הנאשם 2 לעונש –

א.הנאשם 2 הודה בהזדמנות הראשונה ואין לו כל הרשעות קודמות;

ב.הנאשם 2 קיבל את תפקידו כמנהל החברה בירושה, לאחר שאחיו שהיה מנהלה ובעליה של הנאשמת 1, נרצח בפיגוע;

ג.הנאשם 2 הפך להיות מנהל החברה בתקופה סמוכה מאד למועד ביצוע העבירות;

ד.מדובר על חוזה התקשרות עם הקבלן המעסיק בשנת 1997 כאשר הנאשם 2 לא היה חלק מההתקשרות, לא הכיר אותו ולא שימש בתפקיד כלשהו בחברה. הנאשם אף לא היה בעל מניות באותו מועד;

ה.לאחר הרצח של אחיו החל הנאשם לסבול מבעיות רפואיות חמורות ביותר אשר החריפו עם הזמן, כעולה מהתיעוד הרפואי שהוגש בנדון;

ו.בסמוך לאחר הרצח הסתבך הנאשם 2 במסגרת נוספת של קבוצת "פלד גבעוני" – שזה חלק נכבד מהמהלך שהוביל אחיו המנוח. (הוגשו אסמכתאות בהקשר זה כן הוגשה רשימת נושים של הנאשם 2 נוכח המצב שפורט);