מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' דוד עובדיה

בפני

כב' שופטת חנה טרכטינגוט

הכרעת - דין

1.בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

2.כתב האישום ייחס לנאשם אישום בגין העסקה שלא כדין של שני עובדים, אישום בניגוד לסעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991.

3.בכתב האישום נטען כי ביום 22.2.05, בסמוך לשעה 11:00, במהלך ביקורת של מפקחים מטעם משרד התעשייה המסחר והתעסוקה באתר הבניה ברח' בר לב 12, קריית אונו, אותרו שני עובדים אשר עסקו בעבודות טיח (להלן: "העובדים").

הנאשם היה במועד הרלבנטי בעל עסק לביצוע עבודות טיח, ובינו לבין גיל לוין נערך ונחתם ביום 23.1.05 הסכם בקשר לביצוע עבודות הטיח.

העובדים לא היו במועד הרלבנטי לכתב האישום אזרחים ישראלים או תושבים בה ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם.

4.המאשימה הניחה בפני את הראיות הבאות:

העידו שני המפקחים אשר ביצעו את הביקורת, מגדל מאור ולביא אילן.

המפקחים הודו כי אינם זוכרים את פרטי המקרה.

המפקח אילן לביא ערך את מ/1, הוא תיאור המקרה, ואילו המפקח מגדל מאור ערך את רשימת העובדים, מ/3, וגבה הודעה מסלמה גוהד, מ/4, אשר הוגשה רק לעצם גבייתה.

כמו כן הוגש ההסכם שנערך בין הנאשם לבין מר גיל לוין אשר הזמין את העבודה.

5.ממ/1 עולות העובדות הבאות:

צוות האכיפה הגיע לבית פרטי השייך למר לוין ואשר היה לאחר שלד ותחילת גמר.

במקום נמצאו שלושה תושבי הרשות הפלסטינאית אשר שמם מופיע במ/3 ואשר אחד מהם, איברהים סלאמה, היה בעל רישיון עבודה כדין על שם הנאשם; שני עובדים ישראליים ומפקח בניה מטעם בעל הנכס מר אורי קולאני.

מר איברהים סלאמה מסר למפקחים את מספר הטלפון של הנאשם. המפקחים התקשרו עם הנאשם אשר טען כי העובד שלו צריך להיות בכתובת הזו. כמו כן אישר כי הוא קבלן הטיח היחידי בבית, אך הכחיש כל קשר לעובדים.

עוד עולה ממ/2 כי העובדים עסקו בעבודות טיח ותיקוני טיח.

העובדים הישראליים עסקו בעבודות גבס וטענו כי אין להם קשר לעובדים מושא כתב האישום.

מפקח הבניה מטעם בעל הנכס מר אורי קולאני מסר כי קבלן הטיח הוא הנאשם והוא התחייב להעביר בפקס את החוזה עם הנאשם.