מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' גליקסמן שיווק ביצים בע"מ ואח'

הכרעת דין וגזר דין לנאשם 2

ביום 6/3/11 התקיימה ישיבת הקראה בתיק דנן.

בפתח הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון שלפיו הנאשמת 1 תודה בביצוע העבירה ולאחר שתורשע יוטל עליה קנס על סך 30,000 ₪.

לעניין הנאשם 2 הוסכם כי הוא יודה בביצוע העבירות וכי במידה וימצא אשם יוטל עליו קנס בסך 6,000 ₪, ואולם הוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי לעניין הרשעתו או אי הרשעתו של הנאשם 2 בנסיבות העניין.

יאמר מיד, כי בפתח הדיון הודיע ב"כ הנאשמים כי נאשם 2 ביקש כי בית הדין ידון אותו שלא בפניו. כך, הנאשם 2 הודה, באמצעות ב"כ, בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום, הצדדים טענו לעניין ההרשעה ולעניין העונש, ולאחר הדיון התאפשר לצדדים להשלים טענותיהם בכתב.

המדובר בכתב אישום יזום, שעניינו בהעסקת שלושה עובדים זרים בלא היתר בבית אריזה לביצים אשר נוהל על ידי הנאשמים במושב עשרת.

מעצם היות ההליך דנן הליך יזום, ועל כך אין חולק, חזקה היא כי עובר להגשת כתב האישום הוטלו על הנאשמת 1 קנסות מנהליים בגין ביצוע עבירות דומות, ואולם בעניין זה לא הובא בפני מידע קונקרטי.

מכל מקום, המאשימה טוענת כי יש להרשיע את הנאשם 2 ולגזור עליו עונש בהתאם להסכמה שהושגה בין הצדדים. לטענת המאשימה בנסיבות העניין לא מתקיימים התנאים החריגים אשר יצדיקו המנעות מהרשעה כפי שנקבעו בפסק הדין בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו):

אבגדהוז"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל."

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ב"כ הנאשם 2 המציא לבית הדין מסמכים המעידים על כך שבית האריזה של הנאשמים במושב מישר הוצת על ידי גורמים פלילים בחודש מאי 2006 (יובהר כי אין המדובר בבית האריזה שבו בוצעה העבירה נשוא כתב האישום דנן כשנתיים וחצי קודם לכן, שהוא במושב עשרת).

לטענת ב"כ הנאשמים המדובר בהצתה שבוצעה על ידי ארגון פשיעה, והנאשם 2 אף העיד במשפטם של המעורבים בפרשה. על פי הנטען נגרמו לנאשמים נזקים כספיים כבדים כתוצאה מהשריפה, ובהקשר זה הומצאו לבית הדין תכתובת מול חברת הביטוח, ומסמכי הלוואות מהבנק, וכן צורפו מסמכים רפואיים לפיהם הנאשם 2 סובל מסכרת וכי לקה בעבר בתקף לב והוא מטופל בתרופות.

לאחר שעיינתי במכלול נסיבות העניין, לא מצאתי עילה אשר יהיה בה כדי להצדיק הימנעות מהרשעתו של הנאשם 2.

כידוע, העבירה של העסקת עובדים זרים בלא היתר נקבעה כעבירה מנהלית.