מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' אפרים רוני ביטון ואח'

החלטה

בפניי טענות מקדמיות שהעלה נאשם 3, בדבר התיישנות העבירה המיוחסת לו והגנה מן הצדק.

להלן העובדות הצריכות לעניין:

ביום 20.7.04 ערכו מפקחים מטעם משרד התמ"ת ביקורת בנאשמת 1 (להלן- הנאשמת).

ביום 5.3.06 נשלחה הודעת קנס לנאשמת, אלא שהנאשמת ביקשה להישפט.

לפיכך, ביום 28.10.08 הוגש כתב אישום כנגד הנאשמת ונאשם 2. יצויין, כי מספר חודשים קודם לכן, ביום 20.2.07, הנפיק מנהל האוכלוסין, לבקשת המאשימה, תעודת עובד ציבור.

הנאשמת הואשמה בעבירה על סעיפים 2(ב)2 ביחד עם סעיף 1ג', 1ו', 2(ב)(4) וסעיף 2(ב)5 לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן- חוק עובדים זרים).

נאשם 2 הואשם בהפרת חובת הפיקוח לפי סעיף 2(א)(1) ו-(2), וסעיף 5 לחוק עובדים זרים.

ביום 1.10.09 הוגש כתב אישום מתוקן ונאשם 3 צורף לכתב האישום. בכתב האישום המתוקן הואשמה הנאשמת בעבירה על סעיפים2(ב)(2), 2(ב)(4) 2(ב)(5) לחוק עובדים זרים, ונאשמים 2-3 הואשמו בעבירה על סעיפים 5, 2(ב)(2), 2(ב)(4) 2(ב)(5) לחוק עובדים זרים.

נאשם 3 (להלן- הנאשם) טוען כי יש למחוק את כתב האישום נגדו בשל התיישנות. לטענתו, החקירה הסתיימה לכל המאוחר ביום 19.9.04, היום בו נחקר, ורק ביום 1.10.09, כעבור למעלה מחמש שנים, הוגש כתב האישום בעניינו.

הנאשם מטעים כי אין בהליכים שניהלה המאשימה נגד הנאשמת והנאשם 2, היינו הודעת הקנס והגשת כתב האישום, כדי לעצור את מניין תקופת ההתיישנות של הנאשם.

עוד טען הנאשם, כי התנהלותה של המאשימה הינה פגיעה חמורה בו העולה לכדי "סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", כאמור בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (להלן- חסד"פ). לפיכך ובהתאם לסעיף האמור, יש למחוק את כתב האישום כנגדו.

המאשימה בתגובתה טענה יש כי לדחות את הבקשה מהטעם שכתב האישום הוגש בשל היותו הנאשם נושא משרה-מנהל פעיל בתאגיד, באופן שאחריותו נלווית לעבירת הבסיס של הנאשמת, ולכן בקשת הנאשמת להישפט, והגשת כתב האישום כנגד הנאשמים 1-2 מהווים אירוע מנתק המאפס את רצף מרוץ ההתיישנות של העבירה. עוד הוסיפה המאשימה, כי הנפקת תעודת עובד הציבור הינה הליך חקירה מהותי המהווה גם הוא אירוע מנתק המאפס את מרוץ ההתיישנות.

לעניין טענת הנאשם להגנה מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחסד"פ, טוענת המאשימה כי הגם שחלף זמן רב ממועד ביצוע העבירה אין בכך להעיד על חוסר תום לב קיצוני ושערורייתי שיש לבטל בגינו את כתב האישום.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את בקשתו של הנאשם ולהורות על מחיקת כתב האישום שהוגש כנגדו, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן:

ראשית יש להזכיר כי על אף שהבקשה הוגשה על ידי הנאשם, נטל ההוכחה שהעבירה לא התיישנה רובץ לפתחה של המאשימה, וכי ספק בעניין זה יפעל לטובת הנאשם (ר' יעקב קדמי, "על סדר הדין בפלילים", חלק שני 1326-1327).

העיקרון המתווה להתיישנות סוכם בע"פ 2144/08 אברהם מונדרוביץ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 14.1.2010:

"ההתיישנות בפלילים היא אחת מזכויותיו הדיוניות החשובות של הנאשם במסגרת זכותו החוקתית לחירות, הנתונה לו במשפט החוקתי. עצירתה של תקופת ההתיישנות עקב אחד האירועים הקוטעים את מהלכה, מאפשרת הארכה, ולעתים הארכה ניכרת, של התקופה בה ניתן לנקוט הליכים פליליים כנגד נאשם. היא פוגעת, מטבע הדברים, בזכותו החוקתית; עליה, אפוא, להיות מידתית, ומיועדת לתכלית ראויה. הפרשנות בשאלת התקיימותם הקונקרטית של אירועים מנתקי-התיישנות היא זהירה ונוטה לצמצום, לאור הקרנתם על זכותו היסודית של נאשם לחירות. נטל הוכחת התקיימותם של אירועים כאלה מוטל על התביעה, וספק בענין זה פועל לטובת הנאשם." (להלן: עניין מונדרוביץ)

תקופת ההתיישנות לגבי העבירות בהם מואשם הנאשם היא חמש שנים (סעיף לחוק עובדים זרים וסעיף 9 (א)(3) לחסד"פ).