מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' א.י.ל סלע 1991 בע"מ ואח'

הכרעת דין

1.המאשימה הגישה כנגד הנאשמים שני כתבי אישום בגין העסקה שלא כדין של עובדים זרים כאשר כתב האישום הראשון בתיק פ' 1824/08 הינו בגין העסקת עובד זר אחד ע"י הנאשמים בפרויקט שיפוץ שביצעה הנאשמת בחולון, לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים התשנ"א – 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

הנאשם 2 הואשם בתיק זה גם באחריות נושא משרה – עבירה עפ"י סעיף 5 לחוק עובדים זרים.

האישום השני הוגש בתיק פ' 2527/09 בגין העסקה שלא כדין של 4 עובדים זרים (עובדי שטחים) אף הוא לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים וכן הנאשם 2 הואשם באחריות נושא משרה.

אדון להלן בכל אישום בנפרד כפי שיפורט.

2.תיק פלילי 2527/09.

בפתח הדברים אודיע כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 כי החלטתי לזכות את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב אישום זה.

כאמור המאשימה הגישה כנגד הנאשמים כתב אשום בגין העסקה שלא כדין של 4 עובדים זרים (עובדי שטחים) לפי סעיף 2(א) וסעיף 5, לחוק עובדים זרים.

כעולה מהעובדות המפורטות בכתב האישום, ביום ה- 29.2.04 בשעה 12.00 במסגרת ביקורת שערכו מפקחים באתר הנמצא במודיעין, בגן ציבורי בהקמה מול בית מס' 31 בשד' רבין, נמצאו 4 עובדים (עובדי שטחים) אשר עסקו בציפוי אבן לעמודי בטון.

העובדים נבדקו ע"י המפקחים ונמצאו כי הם אינם אזרחי ישראל או תושביה וכי הם רשאים לעבוד בנאשמת 1 בשטחי יהודה ושומרון.

העובדים הזרים זוהו ע"י מספרי תעודות זהות פלשתינאיות ונרשמו בטופס רשימת עובדים שהוגש לביה"ד בראיות (מא 5).

3.המאשימה טענה כי ארבעת העובדים הזרים אשר נמצאו באתר במודיעין היו עובדי הנאשמת וזאת למדה מאישורי העבודה שהחזיקו בידיהם.

הנאשמים כפרו בעובדות וטענו כי לא העסיקו את העובדים הזרים שנמצאו באתר.

4.בדיון ההוכחות שהתקיים בפני העיד מטעם המאשימה מר יריב שפיר מפקח ממשרד התמ"ת אשר הגיש את תיאור המקרה (מא3). כמו כן העיד מר ויקטור בלום שהיה בעבר מפקח משרד התמ"ת והגיש את (מא5) שהיא רשימת העובדים.

העד מר שפיר אף הציג את גביית העדות מאחד העובדים, אך ורק לעצם הוכחת גבייתה, ולא לתוכנה (מא4).

מאידך הנאשמת העידה את מר מוחמד סולימאן ג'אבור שהיה אחד מהעובדים הזרים שנתפסו ע"י עובדי המאשימה אשר העיד כי עבד אצל הנאשם בשנת 06' ולא עבד ב- 04' ובנוסף את מר לוי יעקב רואה חשבון ממשרד רוה"ח המטפלים בתיק הנאשמת בשנים האחרונות.

5.בסיכומים טענה המאשימה כי יש להגיע לידי מסקנה בהתבסס על הראיות שהגישה שארבעת העובדים הועסקו ע"י הנאשמת 1 שלא כדין בעיר מודיעין מאחר והועסקו בניגוד הוראות ההיתר שהוגבל לאזור יהודה ושומרון.

המאשימה טוענת כי הנאשמים בחרו שלא להעיד מי מהנאשמת והעידו רק את רוה"ח לוי יעקב אשר לא טיפל בענייני הנאשמת בתקופה הרלבנטית וכן את אחד העובדים אשר טען לטענת המאשימה בעלמא כי לא עבד בתקופה הרלבנטית אצל הנאשמת.

לכן המאשימה טוענת כי הרימה את הנטל להוכיח שארבעת העובדים שנתפסו היו עובדי הנאשמת. כן טוענת המאשימה כי יש להאשים את הנאשם 2 מכוח החזקה לפי סעיף 5 כי ככל שתימצא הנאשמת 1 אשמה בביצוע עבירות אזי הוא כנושא משרה הפר את חובתו האמורה ועל כן יש להאשים אף אותו.

מנגד הנאשמים טענו כי מדובר בהליך פלילי כאשר נטל הראיה רובץ על המאשימה, נטל של מעבר לכל ספק סביר, וכי המאשימה לא הצליחה לעמוד בנטל זה ולא הוכיחה באמצעות ראיותיה מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשמים העסיקו את ארבעת העובדים שנתפסו באתר במודיעין.