גזר דין
הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של התנהגות שאינה הולמת נהג מורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי, וזאת כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין.
בתמצית, מדובר בנאשם אשר הינו נהג מונית, ובמסגרת תפקידו, איחר במספר דקות באיסוף נוסעת שהינה אחות בבית חולים.
לאחר שהנוסעת (המתלוננת) שאלה לפשר האיחור, וכך על פי הכרעת הדין, החל הנאשם לתקוף אותה באופן מילולי בשורה של אמירות קשות ובוטות, לרבות אמירות הקשורות להיותה לא נשואה ואמירה מכוערת במיוחד לפיה "כל הנהגים קוראים לך סטלה הבתולה". הוסיף הנאשם ואמר למתלוננת כי הוא יודע אודות מקום עבודתה בבית החולים והוא ידאג לפיטוריה.
הנאשם הודה באותן האמירות, אולם ניהל הגנה, שכפי שכיניתי אותה בהכרעת הדין, בנוסח "היא התחילה".
בהכרעת הדין נדחו טענותיו של הנאשם ונקבע כי טרוניית המתלוננת לקבלת הסבר באשר לאיחור הייתה לגיטימית, וכי התבטאויותיו הקשות של הנאשם מובילות להרשעתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
התביעה עותרת להטלת עונש קנס, פסילת רישיון נהיגה וכן פיצוי למתלוננת.
התובע הסביר כי מדובר בנאשם אשר לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות כאשר ביחס להרשעה האחרונה, ניתן גזר הדין ביום 6.1.10.
נטען כי מדובר באמירות מכוערות אשר מצדיקות תשובה עונשית הולמת בהתאם לרכיבי הענישה להם עתרה התביעה.
הנאשם מיקד טיעוניו בשניים- ראשית, התייחס הנאשם לממצאי בית המשפט בהכרעת הדין וחזר על רוב רובן של טענותיו אשר נדחו עלי ידי, הן לעניין ההצדקה לדחיית מועד ההוכחות על מנת לזמן עדה שהייתה ברכב, והן לעניין טענתו כי המתלוננת היא זו שגררה אותו לכל אותן אמירות. שנית, התייחס הנאשם למצבו הרפואי, למצבו האישי- היותו חולה במספר מחלות ואף כמי שמטפל באשתו אשר חולה אף היא.
בנסיבות אלה, עתר הנאשם להתחשבות בענישה.
כפי שציינתי בהכרעת הדין, האמירות אותן אמר הנאשם למתלוננת הינן אמירות קשות ומכוערות. מדובר באמירות פוגעות במיוחד, אף בשל העובדה שחלקן נאמר, לכאורה, בשם ציבור כל הנהגים העובדים באותה תחנה ונוהגים להסיע את המתלוננת לעבודתה.
כאשר אמירות כאלה נשמעות מפי נהג מונית אשר אמון על מתן שירות ראוי והוגן לציבור, יש לראות בכך חומרה יתרה.
הנאשם לא הביע חרטה ואף היום במהלך טיעונו המשיך להטיח במתלוננת כי היא זו אשר אשמה בכך שגררה אותו לאותן התבטאויות. אין שמץ של הפנמה בדבריו של הנאשם וחבל שכך.
בנוסף לנתונים אלה, יש חומרה אף נוכח עיון בגיליון ההרשעות הפליליות של הנאשם, שכן לחובתו שתי הרשעות דומות. במקרה האחרון, ובמסגרת תח"ת 223/08, צעק הנאשם על נוסע שאמר שהוא ממהר, קילל, גידף אותו וכינה אותו "בן זונה". לאחר אותן קללות עצר הנאשם את המונית ובטרם היה סיפק בידי הנוסע להשלים יציאתו מהמונית, החל בנסיעה פתאומית ומהירה והנוסע נפל לכביש ונחבל.
עיננו הרואות, מדובר במי שמתקשה לנצור את לשונו, להפנים את האחריות הטמונה בתפקידו ולהתנהג באופן המקובל והמצופה מנהג מונית.
אל מול נתונים אלה, אשר יש בהם כדי להוביל להחמרה בעונשו של הנאשם, קיימים נתונים אשר מצדיקים את מיתון העונש אשר היה בכוונתי להטיל. הנאשם כבן 75, אינו מצוי בקו הבריאות ומטפל באשתו החולה.
אתחשב בנתונים אלה, אולם באיזון בין האינטרס הציבורי לבין אותם נתונים, סבורני כי יש מקום ליתן משקל לכאורה לשיקולים עליהם עמד התובע ולאינטרס הציבורי בהשתת עונש חמור על הנאשם.
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. קנס בסך 10,000 ₪ אשר ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים, או 60 ימי מאסר תמורתו. התשלום הראשון ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.10.10, ויתרת התשלומים בחודשים העוקבים. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מלא.