מ.י. משרד המסחר והתעשיה ת"א נ' צוקרמן שי

פסק דין

בפני בקשה למחיקת כתב האישום.

להלן עובדות המקרה:

1.הנאשם הינו בעל משק חקלאי לגידול ענבי יין בזכרון יעקב.

2.בתאריך 24.3.04, במסגרת ביקורת שערכו מפקחים מטעם המאשימה במשק של הנאשם, נצפו שני עובדים זרים.

3.לטענת המאשימה, שני העובדים הזרים לא היו במועד הביקורת אזרחי המדינה או תושביה, והנאשם העסיקם ללא היתר עבודה.

4.לאור האמור, הוטל על הנאשם קנס מנהלי בגינו ביקש להישפט.

5.הנאשם הואשם בהעסקת עובדים זרים בניגוד להוראות סעיפים 2(א)(1) ו- (2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991.

טענות הנאשם:

6.הנאשם העסיק ברצף את העובדים הזרים מאז שנת 2002.

7.מסיבות שאינן תלויות בנאשם התעכבה המצאת רישיון שהיית העובדים הזרים ע"י משרד החקלאות.

8.הנאשם דאג לביצוע ביטוח רפואי לעובדים מיום 1.3.04 ועד 8.9.04.

9.בקשת הנאשם להתיר לו את העסקת העובדים הזרים אושרה מיום 1.3.04.

10.בתאריך 19.4.04 ניתן לנאשם היתר להעסקת העובדים הזרים לשנת 2004 עד לתאריך 31.12.04.

טענות המשיבה:

11.לעובדים הזרים לא הייתה אשרה בתוקף ביום ביצוע העבירה. אשרות העובדים שניתנו מאוחר יותר ביום 29.3.04 וביום 4.4.04 לא היו רשומות ע"ש הנאשם אלא ע"ש מעסיקים אחרים.

12.מיום 31.12.03 ועד להנפקת אישורים חדשים העובדים הזרים לא היו חוקיים בארץ, ולא היו להם אישורים לעבוד אצל הנאשם או מעסיקים אחרים.

13.עצם הגשת הבקשה להעסקת עובדים זרים לא מקנה את האפשרות להעסקתם והנאשם לא יכול להסתמך על העובדה כי הגיש בקשה להיתר.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

14.במשפט הפלילי, נטל השכנוע מוטל על המאשימה, הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא האישום, במידה שלמעלה מספק סביר.