מ.י. משרד המסחר והתעשיה חיפה נ' נתיב יהודה

החלטה

בפני בקשה לביטול הכרעת דין שניתנה ביום 12.7.10 כסעד מן הצדק.

להלן עובדות המקרה:

1.הנאשם הורשע, בהתאם להכרעת דין שניתנה ביום 12.7.10, בביצוע עבירה של העסקת עובד יהודי, בנו – שי נתיב, בזמן המנוחה השבועית מבלי שניתן היתר לכך, בניגוד לסעיפים 9 ו- 26 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה).

2.גדר המחלוקת בין הצדדים היתה האם העסקת המבקש את בנו בערב יום שבת נכנסה לגדר הסייג הקבוע בסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

המבקש טען כי מדובר בעסק שהוא בית אוכל, ואילו המשיבה טענה כי המבקש הינו הבעלים והמפעיל של קיוסק.

3.במסגרת הכרעת הדין נקבע כדלקמן:

"לפי ההגדרה המשפטית של בית אוכל מדובר במקום שבו מכינים אוכל במקום כאשר הצריכה של דברי המאכל תהיה במקום עצמו. כל זה נעשה תחת היתר כללי. קיוסק הינו מקום שבו קונים והולכים.

לאור האמור לעיל, מאחר ומדובר בעסק שהינו קטן (12 מטר) ללא כיסאות ישיבה וללא הכנת דברי מאכל במקום, לא מצאתי תימוכין לטענת ב"כ הנאשם כי מדובר בבית אוכל ולא בקיוסק. הפקחים העידו בפניי כי מדובר במקום שאין בו כסאות ישיבה וכי לא הבחינו במקום בכלים כלשהם להכנת אוכל או קפה (ראו עמ' 2 ו-4, לפרו' מיום 5.5.09). עדותם אמינה עליי."

4.בתאריך 12.8.10 הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול הכרעת הדין הנ"ל בטענה כי בתאריך 9.12.09 הומצאה תעודת עובד ציבור מטעם מר אהרון אליאס, ס. מנהל המחלקה לרישוי עסקים בעיריית חיפה, למפקח העבודה מר רפי חוסיין ממחוז הצפון, בה צוין כי ברישיון העסק של המבקש הוגדר עסקו כבית אוכל ועל כן עפ"י חוק העזר העירוני "מותר לעסק להיות פתוח בשבתות".

המבקש טען כי המשיבה ידעה שהעסק פועל בהיתר כבית אוכל וכי דין כתב האישום להתבטל, אך בחרה להסתיר את העובדות המהותיות הנ"ל מבית הדין ובכך גרמה להרשעתו של אדם על לא עוול בכפו.

5.בתאריך 21.9.10 ניתנה החלטה כי מאחר ולא קיים הליך של ביטול הכרעת דין עפ"י חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1992, וכי למבקש היה זמן למכביר לאסוף את ראיותיו, דין הבקשה לביטול הכרעת הדין – להידחות.

6.חרף האמור, לאור בקשת ב"כ המבקש להגיש טיעוניו בכתב באשר לסמכות בית הדין לבטל הכרעת דין כסעד מן הצדק, הוחלט לאפשר לצדדים להגיש טיעוניהם בכתב בנושא זה.

טענות הנאשם:

7.בסמכותו של בית הדין לבטל הכרעת דין לאחר צירופה של ראיה גם לאחר הקראת הכרעת הדין, כאשר בית הדין נדרש להעמיד בראש מעייניו את השיקול שלא ייגרם עיוות דין לנאשם, אשר משמעותו פגיעה ביכולת הנאשם להתגונן כראוי.

8.במידה והראיה לא הייתה מוסתרת ע"י המשיבה מהמבקש, והייתה מוצגת לביה"ד במועדה, היה המבקש מזוכה בהכרעת הדין. על כן, סגירת הדלת בפני המבקש לצרף את הראיה המזכה פוגעת ביכולת המבקש להתגונן כראוי.

טענות המאשימה:

9.הראיה המבוקשת הייתה בהישג ידו של המבקש ובידיעתו מאז שהחלה פרשת ההגנה.

10.בפני המבקש עמד זמן רב להכין ולאסוף את ראיותיו לחפותו.

11.אף אם תותר הראיה ע"י ביה"ד אין בכך בכדי לשנות את תוצאות המשפט, שכן הראיות שעמדו בפני ביה"ד הובילו למסקנה כי בפועל אין המדובר בבית אוכל. לצורך בחינת העבירות במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה בוחנים את מהות העסק לפי תפקודו בפועל.