מ.י. משטרת ישראל - המטה הארצי נ' אבו רקייק

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין. התביעה נמנעה מלהגיב לבקשה.

בירור מול מזכירות בית המשפט מעלה כי תיק בית המשפט- נגנז.

ואולם, נוכח המפורט בבקשה מוצא בית המשפט לנכון לדון בבקשה על סמך הדברים האמורים בה בלבד (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, עמ' 7 פס' 7).

על פי המפורט בבקשה פסק הדין ניתן ביום 4.9.08, כדין. לטענת המבקש נמנע מלהתייצב לדיון בשל סכסוך דמים אשר מנע ממנו לצאת מפתח ביתו.

עוד טוען המבקש כי נודע לו על פשרו של ההליך עת פנה למשרד הרישוי לחידוש רשיונו.

מראשית טיעוניו של המבקש עולה כי ידע על מועד הדיון ולא נקט כל פעולה - (הגשת בקשה לבית המשפט מבעוד מועד ו/או קבלת ייצוג משפטי ו/או שליחת אחר מטעמו לצורך בקשת דחייה)- בכדי לקבל את יומו בבית המשפט.

אף לאחר המועד או בסמוך לו - לא התחקה המבקש אחר גורל ההליך ולא הגיש בקשה לביטול פסק הדין במועדים הקבועים בחוק.

היום- בחלוף 5 שנים- הוגשה הבקשה . המדובר בשיהוי ניכר.

אי התייצבות, רואים אותה, כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר [רע"פ 2584/09, רע"פ 206/10]. אין משקל לטענה כי המדובר בעבירה חמורה.

בית המשפט העליון הביע עמדתו בסוגייה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים כי סעיף 240 כולל הגדרה סגורה וברורה של העבירות עליהן הוא חל, ואין ליצור אבחנה שאינה מצוייה בלשון החוק בין "עבירות קלות" ל"עבירות חמורות" (עיין: רע"פ 3507/11 ימין נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 30.6.11).

זכותו של נאשם ליומו בבית המשפט איננה אבסולוטית ומולה עומדים זכויות ואינטרסים נוגדים ובית המשפט מופקד על האיזון (עיין: רע"פ 3910/11 סימון ספיאשוילי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 30.5.11).

הכללים וסדרי הדין לביטול פסק דין קבועים בסעיף 130 (ח) לחסד"פ ובית המשפט העליון התייחס אליהם בין היתר ברע"פ 9142/01].

כמצויין לעיל, הסיבה לאי ההתייצבות אינה עילה לביטול פסק הדין.

יתר על כן גם, אין הגנה לגופו של עניין. טענת כפירה כללית איננה יכולה להניע את גלגלי ההליך מחדש.

סיכומו של דבר הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: