מ.י. משטרת אילת נ' קזאמל

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלושה אישומים, האחד הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, אירוע מיום 23.05.05 במהלכו סרב הנאשם להוראות שוטר ואמר לו "מי אתם בכלל אני לא רואה אתכם ממטר", ובהמשך בעת נכבל באזיקי ידיים, העליב את השוטר בביטויים קשים כמפורט בכתב האישום.

האירוע השני הינו איומים כלפי שוטר והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, כתב אישום מתוקן בתיק פלילי 1335/06, אירוע מיום 08.07.04, כאשר הגיעו שוטרי מרחב אילת לדירת הנאשם לצורך חיפוש אחר סמים, נמצא אצלו סם במשקל של 75.7 גרם, מחולק ל – 10 יחידות שונות. בהמשך לאותו אירוע איים הנאשם על השוטר ואמר לו "חכה חכה תראה מה יהיה לך, אתה לא מכיר אותי", והכול בכוונה להפחידו.

כתב האישום הנוסף שצורף מיחס לנאשם עבירת התפרצות וגניבה, אירוע מיום 27.10.03, כאשר הנאשם התפרץ לבית במושב בית חשמונאי בכך שפרץ את דלת הכניסה יחד עם אחר, עקר את מתקן האזעקה, ולאחר שהוא והאחר סעדו את ליבם במטבח, עלו לחדר השינה בקומה השנייה ובחדר השינה שבקומה השנייה מצאו כסף מזומן בסכום של 28.930 דולר אמריקאי, וכן קופסא אשר הכילה כמות גדולה של תכשיטי זהב. הנאשמים נטלו את הכסף ויצאו מהבית, והחביאו את תכשיטי הזהב והכסף בתוך תיק בשטח פתוח בסמוך לבית העלמין.

הנאשם יליד 1982, בעברו 7 הרשעות קודמות לרבות עבירות רכוש, סמים, אלימות, וכן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 6 חודשים, וכן התחייבות כספית ברת הפעלה בסך 3,000 ₪.

הנאשם הופנה לצורך עריכת תסקיר, כאשר ניסיונות לזמן את הנאשם לא צלחו. הנאשם לא הגיע לפגישות, ואולם בסיכומו של יום הומלץ על ידי שירות המבחן עונש של מאסר על דרך של עבודות שירות לצד עונש מותנה, זאת כאשר המאשימה מבקשת שלא לקבל את המלצות שירות המבחן, ולהשית על הנאשם עונש ממשי מאחר סורג ובריח, זאת לאור עברו הפלילי והתנהגותו העבריינית, וכן חומרת מעשיו.

המאשימה עותרת להפעיל את העונש המותנה במצטבר לעונש אחר, ולהורות על חילוט ההתחייבות, ופסילת רישיון נהיגה.

ב"כ הנאשם מדגיש את העובדה כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, צרף תיקים, וכי בסך הכול הונחו תסקירים בעניינו המפרטים את נסיבות חייו, וכי שולב בקהילה טיפולית והסתמנה מגמה של שינוי, היה בקשר עם "בית חוסן", ולאור העובדה כי הנאשם מוכר לשירות המבחן אשר בחן אותו פעמים מספר, הרי לדעת הסנגור יש לתת משקל יתר להמלצת שירות המבחן.

כמו כן עותר הסנגור שלא להשית פסילה על מרשו, זאת לאור העובדה כי אין כל ראייה לכך כי הוא צורך סמים היום, ואין זה ראוי לשלוש רישיון בגיל עבירת סמים שנעברה בשנת 2004.

הנאשם הופנה לקבלת חוות דעת הממונה, אשר נתן דעתו כי הנאשם יכול לרצות עונש מאסר על דרך של עבודות שירות.

המדובר בעבירות חמורות שביצע הנאשם. הגם שחלף זמן ארוך מאז ביצוע העבירות שנעברו כאמור בשנים 2004-2005, הרי שלא קהה עוקצן של עבירות אלה. עבירות התפרצות לדירת מגורת והחזקת סם שלא לצריכה עצמית בכמויות כמתואר, וכן איומים כלפי שוטר – מחייבות ענישה ממשית.

התפרצות לדירת מגורים, גם אם ארעה לפני שנים לא מעטות, נשארה טרייה ומוחשית בליבם של קורבנות העבירה אשר הנאשם התפרץ לדירתם, חמס את רכושם ופגע בתחושת הביטחון שלהם, וזאת ברגל גסה תוך שהוא מרשה לעצמו אף לסעוד את ליבו במטבח ביתם.

הרכוש הרב שנגנב, הכולל סכום כסף גדול ותכשיטי זהב בעלי ערך ניכר, מלמדים על חומרת המעשים. מה גם שלא הובאו בפניי כל ראיות המלמדות כי הרכוש הוחזר לבעליו, וגם אם היה הדבר כך, אין בכך כדי להקהות מחומרת המעשים.

עבירת התפרצות הינה עבירה חמורה המערערת את היציבות החברתית, בכך שאזרח תמים החי את חייו וזכאי להנות מהגנה על רכושו, ובמיוחד הדברים מתחדדים כאשר מדובר על ביתו של אדם שהינו מבצרו, והנה הנאשם התפרץ לביתו ונוטל את היקר לו, את רכושו.

עבירות אלה מצריכות תגובה עונשית הולמת ומשמעותית, ורק במקרים חריגים ימנע בית המשפט מהטלת מאסר בפועל ממש מאחר סורג ובריח. זאת ועוד, החזקת סם שלא לצריכה עצמית בה הורשע הנאשם, אף היא הינה חמורה, וכן החזקה מסחרית של סם – יש בה להביא נזקים סביבתיים, היא משפיעה על אחרים, ועל פי פסיקת בית המשפט ומצוות המחוקק – מחייבת אף היא ענישה משמעותית.

כנגד הנאשם מאסר מותנה אשר הוטל עליו בתיק קודם, ונראה כי הנאשם לא למד את לקחו, והמשיך לבצע את העבירות אף כאשר היה תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בן 6 חודשים.

על הנאשם לתת את הדין על מעשיו. השיקום איננו חזות הכול, מה גם שלא מדובר בשיקום ממשי ומהותי, כי אם חלקי בלבד. על הנאשם ושכמותו לדעת כי יש גבול למעשיהם, גם אם חולפות מספר שנים עליהם לשאת בעונש של מעשיהם.

באשר לעונש הפסילה המבוקש, בנסיבות תיק זה, כאשר עבירת הסמים נעברה לפני שנים רבות, לא מצאתי כי יש מקום לקבלו בהעדר נימוקים המראים קשר בין עבירת הסם לשימוש ברכב בתיק שבפניי.

שקלתי לקולא את העובדה כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי. כמו כן לא אמצא את הדין עם הנאשם לאור העובדה כי חלפו שנים לא מעטות מאז ביצוע העבירה, וכן נתתי דעתי לכך כי הנאשם השתתף בהליכי גמילה ומנסה להמשיך בדרך שיקומו.

למרות חומרת העבירות, מצאתי כי ניתן להקל עם הנאשם ולא למצות איתו את הדין.