מ.י. מע"מ עכו נ' פסגת הייעוץ בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו לאחר הודאתם בעבירה של – אי הגשת 19 דוחות תקופתיים לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף בקשר עם סעיף 67 לחוק האמור ותקנה 20 לתקנות המס.

במסגרת הטיעונים לעונש ציין התובע כי הנאשם הסיר כל המחדלים וסילק החוב במלואו.

סכום המס שעוכב 550,000 ₪.

עוד ציין התובע, כי הנאשמת 1 הינה חברה פעילה.

התובע בקש לדחות את המלצת שרות המבחן ולהרשיע גם את נאשם 2 זאת נוכח התקופה הארוכה במהלכה ביצע הנאשם את העבירות ועתר להטיל קנס כספי על שני הנאשמים ועל נאשם 2 מאסר מותנה בנוסף.

ב"כ הנאשם 2 טען כי הנאשם רואה חשבון במקצועו, פרט הרקע שהביא לביצוע העבירות וטען שכיום הצליח לעלות על דרך המלך לאחר שהסיר המחדלים במלואם.

בקשתו – לאמץ המלצת שרות המבחן, להימנע מהרשעת הנאשם ולהטיל צו של"צ מאחר ונסיבותיו של המקרה דנן תואמות הקריטריונים שנקבעו בהלכת כתב.

הנאשם הביע חרטה על ביצוע העבירות, טען כי עשה את מירב המאמצים על מנת לשקם את עסקו

ומשפחתו בעקבותיו והבטיח כי לא ימעד שוב.

בעניינו של נאשם 2 הוגש תסקיר אשר סוקר את תולדות חייו באופן מפורט.

מהתסקיר עולה כי הנאשם 2 לוקח אחריות מלאה לביצוע העבירות בהן הורשע וכי הוא מבין הבעייתיות בהתנהלותו אשר הביאה לביצוע העבירה.

שרות המבחן התרשם כי תפקודו של הנאשם 2 תקין ונורמטיבי וכי מדובר בתקופה בה מעד, תקופה שחלפה.

שרות המבחן מציין כי במקרה והנאשם 2 יורשע, לא יוכל עוד לעסוק במקצועו כרואה חשבון ולכן המליץ להטיל עליו צו של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות תוך הימנעות מהרשעתו.

השאלה העומדת על הפרק – האם יש מקום בנסיבותיו של תיק זה להימנע מהרשעת הנאשם 2.

אין חולק כי הכלל אשר חל גם על עבירות מס לרבות אי הגשת דוחות הוא כי יש להרשיע נאשם שנמצא כי ביצע העבירות המיוחסות לו גם כאשר קיימות נסיבות מקלות.

יחד עם זאת, כפי שנקבע בהלכת כתב, יש פעמים בהן הצטברות אותן נסיבות מקלות כשהן באות יחד עם אופי עבירה, יכולות להביא להחלטה שלא להטביע בנאשם אות קלון של פליליות (ר' לעניין זה גם רע"פ 4606/01 יעקב סופר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 3.1.02).

במקרה שבפנינו מדובר אמנם בתקופה ארוכה במהלכה בוצעו העבירות אולם מנגד, נראה כי מדובר בתקופה שחלפה, הנאשם 2 עלה על דרך המלך, סילק את חובו לרשויות המס, מנהל אורח חיים נורמטיבי ועוסק במקצוע שהרשעה תסתום את הגולל עליו.

בנסיבות אלה ונוכח הפגיעה הקונקרטית הצפויה לנאשם 2 כתוצאה מהרשעה, מצאתי שלא להרשיע הנאשם 2 כשאני רואה בהטלת 300 שעות של"צ עונש מוחשי וקונקרטי שיש בו כדי להציב לנאשם גבול, להבהיר לו החומרה במעשיו ולהרתיעו מלשוב ולבצע עבירות דומות.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: