מ.י. מס הכנסה - חקירות ירושלים נ' קורינה משקפי שמש בע"מ ואח'

גזר דין

הנאשמים 1, 2, ו – 3 הורשעו על פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. מדובר בשלושה אישומים, של אי הגשת דוח במועד ואחריות מנהלים. על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים 1, 2, ו – 3 היו חייבים להגיש לפקיד השומה דוח הכנסות של נאשמת 1, בצירוף מאזן ודוח רווח והפסד מאושרים על ידי רואה חשבון, כאשר נאשמים 2 ו – 3 חייבים היו להגיש דוח הכנסותיה של נאשמת 2, על פי הוראות סעיפים 117, 131, ו- 132 לפקודות מס הכנסה, כאשר הנאשמים לא עשו כן בשנת המס 2002, זאת כאשר נאשם 3 היה המנהל הפעיל בנאשמת 1, ידע ולא נקט כל אמצעי סביר למניעת העבירות המפורטות, כך גם לגבי שנת 2003, כאמור באישום השני בכתב האישום, ובאישום השלישי מיוחס לנאשמים 2 ו – 3, כי לא הגישו את דוח ההכנסות נאשמת 1 לשנת המס 2003 בדומה, ככל הנראה המדובר בטעות קולמוס שחמקה מעיניהם של הצדדים, שכן על פי עובדות כתב האישום, באישום 3 שורה 2 קיימת לכאורה כפילות בין האמור באישום 2 ל – אישום 3, וככל הנראה הכוונה הייתה שיהיה כתוב נאשמת 2 באישום השלישי, ואולם, לאור הכפילות שנוצרה אין בדעתי לתקן את כתב האישום, ובהיבט זה יישאר כתב האישום כמו שהוא, כך שלמעשה למרות שהנאשם הודה גם באישום השלישי, הרי שהוא נבלע גם באישום השני לכאורה, לאור הזהות בעובדות.

הצדדים טענו בפניי, וככלל מקובלת עליי גישת ב"כ המאשימה המלומדת בעבירות שכאלו יש להחמיר עם נאשמים, מה גם כי מדובר במחדל שלא הוסר והמס לא שולם עד עצם היום הזה, זאת כאשר נאשם 3 היה מנהל פעיל בחברה וידע על אי הגשת הדוחות.

טיעון הסנגור כי לכאורה לא היה בידו אמצעיים כספיים בכדי להסדיר את הליקוי באמצעות פנייה לרואה חשבון, אין בו כדי להקהות מחומרת המעשים.

העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן חמורות. אי הגשת דוחות הינה תקלה חמורה אשר בעטיה נגרמים נזקים פיסקליים כלכליים כבדים לרשויות המס, וכתוצאה מכך לא מועברים כספים המיועדים לשימוש לצרכי הציבור בכללותו, להשגת יעדים חברתיים וכלכליים הדרושים למדינה כולה.

אין ספק כי אין מדובר בעבירות קלות, אשר הינן בעלות גוון טכני בלבד. הפגיעה הקשה באי הגשת הדוח גורמת לנזקים כלכליים כאמור, והדברים מתחדדים במקרה שבפניי, כאשר המחדל לא תוקן ולא הוסר. זאת כאשר מדובר בחברה שהיקף עסקיה איננו קטן, ועולה כדי שתיים וחצי מיליון ₪ בשנת המס 2002.

ככלל, עונש של מאסר בעבודות שירות הינו עונש מקל במקרה שכזה. זאת על פי הפסיקה הנוהגת, לאור חומרת המעשים, כאשר המחדל לא הוסר ונגרמו נזקים לקופת המדינה.

יחד עם זאת, התיק שבפניי מעורר שאלה ומחלוקת מתחום אחר ושונה, שכן בפרוטוקול מיום 15.09.09, בהצגת הסדר הטיעון בו חזר הנאשם מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום, ונאמר על ידי ב"כ המאשימה כי הוא מאשר את ההסדר שהוצג על ידי ב"כ הנאשם, וכי המאשימה כפופה להמלצות התסקיר, והרי שכיום התסקיר שעומד בפני בית המשפט ממליץ על ביצוע של"צ.

במהלך הדיון פניתי לסנגור לקבל הבהרתו באשר למופיע בפרוטוקול הדיון, שכן על פי הדרך בה הציג הוא את הסדר הטיעון ביום 15.03.09, נרשם מפיו כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, ישלח לקבלת חוות דעת ממונה, וכן תסקיר מעת שירות המבחן, כאשר התביעה תגביל את עצמה מבחינת הרף העונשי לעבודות שירות, בהיבט של רכיב הקנס והטיעונים יהיה פתוחים, "אני אבקש להסתפק בהתחייבות".

טוענת ב"כ המאשימה כי היא ביררה את הנושא וכי אין מדובר בהסכמה שכזו, וככל הנראה מדובר בטעות קולמוס.

אכן קיים קושי, שכן הדברים המופיעים בפרוטוקול בית המשפט נשמעו בפני המותב הקודם שישב בדין, ולא הוגשה בקשה לתיקון פרוטוקול, ורק היום טוענת ב"כ המאשימה כי עו"ד שייצג את המדינה בהליך ההוא, עו"ד אמנו, לא אמר את הדברים.

במצב דברים זה, כאשר עסקינן בדין הפלילי, ונאשם חזר בו מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום, הרי שעליי לפרש את שארע באולם בית המשפט בפרשנות זהירה תוך שראוי שאעדיף את הפרשנות הנוחה יותר עבור הנאשם.

אכן ייתכן כי התוצאה איננה רצויה, וקיים יסוד לחשש כי לא זו הכוונה אליה כיוון המכוון שכתב את דבריו. אולם ברגע שהדברים כתובים כפי שהם, עלי לפרשם לא על פי נטיות ליבי, כי אם על פי הכתוב בפניי.

אינני יכול להסתפק בהצהרת ב"כ המאשימה, שכן אין היא נכחה באולם ביום הדיון, וכאמור לא בוצעה עד היום כל בקשה לתיקון הפרוטוקול שהיה מונח בידי המאשימה למעלה משנה.

בנסיבות אלה אני סבור כי אין מנוס אלא לבחון את מסגרת הטיעונים לעונש כהיותה כאמור בפרוטוקול הדיון, קרי המאשימה הסכימה שתהיה כפופה להמלצות התסקיר.

לאור הודעת הסנגור כי מרשו מוכן לבצע של"צ בהיקף גדול יותר מהקבוע בתסקיר בהיקף של 500 שעות של"צ, עליי לבחון האם ההסכמות כפי שהן, יכולות להתקבל על ידי בית המשפט, במסגרת הסדר טיעון. לשאלה זו התשובה הינה חיובית שכן תסקיר שירות המבחן מפרט את נסיבותיו הקשות של הנאשם, תחלואיו והיותו אדם נורמטיבי וחיובי שנקלע למצוקה ועבר את העבירות על רקע התמוטטות עסקית.

אכן אם לא היה מונח בפניי הסדר טיעון כפי שפרשתי אותו דלעיל, ייתכן שהענישה הייתה שונה ומחמירה יותר לאור חומרת העבירות, משכן והעדר הסדר המחדל. ואולם, בתיק שבפניי, לאור מכלל הנתונים, הודאת הנאשם ובעיקר על רקע הסדר הטיעון כפי שהוצג בבית המשפט, מצאתי כי ניתן לכבד את ההסדר ואני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.הנאשם 3 יבצע של"צ בהיקף של 500 שעות, על פי תוכנית שתוכן ותגובש על ידי שירות המבחן, בשעות ובמועדים ובמיקום שיקבעו על ידי שירות המבחן.

2.נאשם 3 – הנאשם ישלם קנס כספי בסך 12,000 ₪, או 60 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב – 12 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון בתום 90 יום מהיום. כל סכום שלא ישולם במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

3.נאשם 3 - מאסר מותנה בן 10 חודשים למשך 3 שנים. הנאשם ישא בעונש זה אם יבצע עבירה נוספת בה הורשע.