מ.י. מס הכנסה - חקירות ירושלים נ' ד.ח.ל.ש החזקות בע"מ ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום לפיהן הנאשמים 1 ו-3 לא הגישו לפקיד השומה דו"חות במועד על הכנסות הנאשמת 1 לשנים 2005-2006, הנאשמים 2 ו-3 לא הגישו לפקיד השומה דו"חות במועד על הכנסות הנאשמת 2 לשנים 2005-2006 והנאשם 3 (להלן: הנאשם) לא הגיש דו"ח על הכנסותיו לאותן שנים.

לפיכך הורשעה הנאשמת 1 בשתי עבירות לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה) ואילו הנאשם, שהיה מנהל פעיל בה, גם בשתי עבירות לפי סעיף 224 א לפקודה, הנאשמת 2 בשתי עבירות לפי סעיף 216 (4) לפקודה ואילו הנאשם בשתי עבירות נוספות לפי סעיף 224 א לפקודה והנאשם בשתי עבירות לפי סעיף 216 (4) לפקודה בקשר עם סעיף 222 (א) לפקודה.

2.הנאשמים 2 ו-3 צירפו ת.פ. 7709-03-09 (שלום פ"ת) לתיק זה והודו בעובדות כתב האישום לפיו הגישו באיחור או טרם הגישו ששה דו"חות תקופתיים של הנאשמת 2 ומע"מ לחודשים 8/06, 10/06 עד 2/07.

לפיכך הורשעו ב-6 עבירות לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: החוק).

3.הנאשמות עסקו בברזלנות לבניינים ובמסחר בכלי עבודה.

הנאשם יליד 1949, אב לארבעה ילדים, סב לשלשה נכדים. לחובתו חמש הרשעות קודמות, מתוכן שלש בעבירות מס שנעברו בשנים 1984, 1988, 1998.

4.ב"כ המאשימה בתיק העיקרי (מטעם מס הכנסה) טען כי מדובר בששה דו"חות שנתיים שלא הוגשו במועד לשנים 2005 ו-2006. הסרת המחדלים הינה חלקית. דו"חות הנאשמת 1 לשנת 2005 ודו"חות הנאשם לשנים 2005 ו-2006 הוגשו בשנת 2009.

דו"ח הנאשמת 2 לשנת 2005 הוגש אך לא התקבל על-ידי פקיד השומה ואין לראות בו הסרת המחדל. כמו כן דו"חות הנאשמות לשנת 2006 לא הוגשו כלל. ב"כ המאשימה טען כי בתי המשפט חזרו והבהירו את החומרה בה הם רואים את עבירות המס ובעבירות מסוג זה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי והרתעת הרבים.

המנעות מהגשת דו"חות מונעת מפקיד השומה לבחון את חבות המס ולגבותו.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה העולה על 6 חודשים, לאור עברו בעבירות דומות וכן להטיל עליו מאסר על תנאי, קנס והתחייבות ועל הנאשמות, קנס כספי.

5.ב"כ המאשימה בתיק המצורף (מטעם מע"מ) טען כי הנאשמת 2 עסקה במסחר בכלי עבודה והנאשם היה פעיל בה. תיקה של הנאשמת 2 במע"מ נסגר ב-5/07. ששת הדו"חות נשוא כתב האישום לא הוגשו הגם שהוצגו לרשויות המע"מ, אך אלה אינם מתקבלים ללא תשלום.

סכום קרן המס העולה מהדו"חות הינו בסך של כ- 330,000 ₪ ולאחר ניכוי מס תשומות, לו הוכר, הסכום היה מגיע לכ- 230,000 ₪, הגם שלאחר שנים, ספק רב אם ניתן להכיר במס תשומות.

כעת משחלף זמן כה רב, הסיכוי שהמס ישולם הינו נמוך ביותר.

ב"כ המאשימה הוסיף כי הנזק לקופת המדינה הינו רב היות והנאשמים הוציאו חשבוניות והמס הגלום בהן נוכה על-ידי מקבלי החשבוניות.

לטענתו, השיקול העיקרי לענין העונש הינו הסרת המחדל ומבלי שהוסר המחדל יש להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה העולה על ששה חודשים, מאסר על תנאי וקנס הולם ועל הנאשמת 2 קנס כספי.

6.הסנגור טען שהנאשם ניסה להסיר את המחדלים, פנה לרו"ח שהגיש את הדו"חות למס הכנסה ויש לזקוף זאת לזכותו. ביחס לדו"חות מע"מ, הנאשם חשף בפני מע"מ את סך כל הכנסותיו אך לא היתה לו כל יכולת לשלם את המס המתחייב.

באשר לנסיבותיו האישיות נטען כי בתקופה שעסקיו פרחו, העסיק הנאשם 65 עובדים ובהמשך, קרס כלכלית, איבד את ביתו ואת כל רכושו. הנאשם נותר חייב בהוצאה לפועל כ-6 מליון ₪ (הוגש מסמך). כמו כן סובל מבעיות בריאותיות רבות. הנאשם עבר ניתוח לב, סובל ממחלת סוכרת ומטופל באינסולין.

כמו כן נקלע למשבר נפשי, החל בטיפול פסיכיאטרי ומטופל בתרופות נוגדות דיכאון (הוגשו מסמכים רפואיים התומכים בכך).

הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם והפנה לפסיקה התומכת בטענותיו.