גזר דין
הנאשמות הורשעו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ב - 4 אישומים, אליבא לעובדות כתב האישום המתוקן לקולא בתיק המצורף, ת"פ 2417/07. נאשמת 1 הורשעה, בנוסף, בעבירות כנ"ל וכן בעושק, בגביית כספים מעובד זר ע"י מי שאינו לשכה, בתיווך שלא כדין, בגניבה ע"י מציאה, בשידול למרמה ובהדחה בחקירה, בהתאם לכתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, ת"פ 4236/08, הכולל 11 אישומים.
נאשמת 2 היתה חברת כוח אדם בעלת רשיון לעסוק בתיווך בין ארצי להבאת עובדים זרים בענף הסיעוד. נאשמת 1 היתה מנהלת ובעלת המניות של נאשמת 2 ועסקה בפועל בטיפול בהבאת העובדים הזרים לארץ מול משרד הפנים בעניין האשרות, ובמציאת מעסיקים פוטנציאליים.
כתב האישום המתוקן המצורף כולל 4 מקרים, מאוגוסט 2004, ספטמבר 2004, פברואר 2005 ומאי 2006, בהם נכנסו לארץ עובדים זרים, עם אשרת עבודה ע"ש מעסיקים בהם מעולם לא פגשו, עקב הצהרה כוזבת של הנאשמות בפני משרד הפנים לפיה הם מיועדים לעבוד אצל אותם מעסיקים. בדרך זו קיבלו במרמה, בנסיבות מחמירות, היתרים להבאתם (ת"פ 2417/07).
רשיונה של הנאשמת לעסוק בתיווך נשלל במאי 2007. באוקטובר אותה שנה הוגש נגדה ונגד החברה כתב האישום המצורף. בינואר 2008 התייצבה, לראשונה, בביהמ"ש. בין יולי 2007 עד אוקטובר 2008 עבדה בעמותת כח אדם לסיעוד. במסגרת הזו היתה לה גישה לרשימות מעסיקים סיעודיים פוטנציאליים ועובדים זרים המחפשים עבודה. עפ"י המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, היא ניצלה את מצוקת העובדים הזרים, אשר סבלו מקשיי שפה וחוסר בקיאות בחוקי המדינה, רכשה את אמונם, הבטיחה להם מעסיקים וגזלה את כספם, מבלי לקיים את הבטחתה. כך פעלה מחודש ספטמבר 2007 למשך למעלה משנה. בדרך זו הונתה ו/או עשקה 9 עובדים זרים. בחלק מהמקרים, מעבר לתשלום אותו קיבלה במרמה, חלקם אף לא קיבל שכר על העבודה שביצע. במקרה נוסף שידלה קטינה, נכדה של קשישה סיעודית, לחתום על מסמך שקרי לשחרור עובדת זרה וגנבה ע"י מציאה את תעודת הזהות שלה (ת"פ 4236/08).
בתיק המצורף הודתה בטרם החלה פרשת ההגנה. בעיקרי הודתה בתחילת פרשת התביעה, לאחר שנשמעו 4 עדים בלבד מתוך יותר מ - 40. סכום המרמה מגיע כדי למעלה מ - 18,000 $. החזרה מהכפירה בשני התיקים נעשתה בעקבות הסדר במסגרתו הגבילה ב"כ המאשימה עתירתה ל - 17 חודשי מאסר בפועל, למאסר מותנה, לקנס ולפיצוי בעוד בא כוחה נותר חופשי בטיעוניו, לאחר קבלת תסקיר.
ב"כ המאשימה עמדה על החומרה משבוצעו העבירות לאורך זמן, כלפי נתינים זרים, מעסיקים סיעודיים קשישים ורשויות המדינה. ציינה כי בוצעו הן על רקע בצע כסף בקבלה, בתיק המצורף, כספים מחברות כח אדם בחו"ל, להן שילמו העובדים את מיטב כספם על מנת להגיע ארצה, אך לא זכו לעבוד אצל מעסיקים רשומים כחוק, ובתיק העיקרי, מהעובדים עצמם. הדגישה את התחכום, התעוזה והנגישות לרשימות מתוקף עבודתה בחברת הסיעוד. תארה כיצד המשיכה בביצוע העבירות חרף ההליך שהתנהל נגדה בתיק המצורף. לגבי התסקיר, הפנתה לאי נטילת אחריות מלאה וביקשה שאת הטיפול הרפואי הנפשי לו זקוקה תקבל בין כתלי הכלא. הפנתה לפסיקה במקרים דומים ובעניינם של הזקוקים לטיפול ועתרה לכיבוד ההסדר על הרף העליון שבו.
ב"כ הנאשמת האיר, מטבע הדברים, את כל אותם שיקולים לקולא, על מנת לאזן את התמונה. עמד על גילה לצד עברה הנקי. על הזמן הרב שחלף מאז עבירות התיק המצורף, שאינן מרף עליון. ציין את ההיקף הכלכלי של המרמה, שאף הוא אינו מן הגבוהים, אל מול פסיקה בהיקפים רחבים הרבה יותר שהסתיימו במאסרים לריצוי בדרך של עבודות שרות. הפנה לנסיבותיה האישיות, כפי תיאורם בתסקיר, ולהעדר גורמי תמיכה במשפחה ובקהילה, למעט הקבוצה הטיפולית בה נוטלת חלק מינואר 2010, עקב אלימות בן זוגה. החל משנת 2009 מקבלת טיפול פסיכיאטרי על רקע מתח, חרדה ודכאון. הבהיר כי חסכה בהודאתה העדתם של עדים רבים. שרק על רקע תחושות עמוקות של בושה התקשתה לקחת אחריות על החלקים הפוגעניים בביצוע העבירות. ציין שהבושה, החרדה והמצוקות אמיתיות וביקש להעדיף את הפן הטיפולי שיקומי על מנת להחזירה למוטב.
אשר לרכיב הכספי, עתר לקזז את הכספים שנתפסו ע"י המשטרה ואת אלו שהופקדו במסגרת הליכי השחרור. הסביר שהתכוונה להחזיר את המצב לקדמותו ע"י השבת הכסף אך לא יכלה לעשות כן משנתונה כיום בהליכי גירושין, כל עוד לא יפורק השיתוף וימכר הבית. עתר, בנסיבותיה, שלא לאסרה מאחורי סורג ובריח, מאחר ואין חשש פן תשוב לסורה. הפנה למעצר ולתנאים המגבילים בהם היתה נתונה לאחריו, עד לביטולם, ועתר למאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות.
הנאשמת ביקשה סליחה על מעשיה והבטיחה כי לא ישנו.
הנאשמת כבת 50, ילידת הפיליפינים, נישאה בשנת 1984 ועלתה ארצה סמוך אחרי. אם לשלושה, בגילאי 23 - 17. פרודה מבעלה אך השניים ממשיכים לגור תחת קורת גג אחת ולנהל משק בית משותף. בפני שרות המבחן תארה מסכת חיים מורכבת וקשה שהחלה בפיליפינים ונמשכה בארץ, על רקע השפלות, זלזול והתעללות רגשית מצד הבעל. היתה נתונה בפיקוח מעצר מדצמבר 2008 למשך כשנה וקיימה קשר פרטני קבוע. מינואר 2010 השתלבה בקבוצה טיפולית במרכז לשלום המשפחה. עקב מצב נפשי מעורער הופנתה, בנוסף, ליעוץ פסיכיאטרי, נמצאת במעקב סדיר ומטופלת תרופתית.
שרות המבחן תאר את התרשמותו ממנה ואת ההטבה במצבה בעקבות הטיפול. הומלץ, במידה ולא יושת מאסר בפועל, להעמידה בפיקוח, על מנת לשלבה בקבוצה טיפולית נוספת, לצורך עיבוד המניעים והחומרה בעבירות אותן ביצעה.
גזירת הדין ככלל אינה קלה, אך לא במקרה דנן. הצטברות העבירות, התחכום, הנועזות תוך גזילת כספו של החלש מחייבים ענישה כואבת ומכבידה, מטעמי גמול והרתעה כאחד.
אין ללמוד גזירה שווה מפסיקה בה השיהוי היה ניכר ו/או מקום בו העונש נגזר לאורו של הסדר, גם אם אומץ הרף התחתון. מאידך, עניינם של נאשמים שהיקף המרמה היה גדול בהרבה, או כולל עבר, לרבות מאסרים בפועל, ו/או מקום בו נשמעו הראיות כולן או רובן, אף הוא אינו יכול לשמש קנה מידה.
במקרה דנן, עיקר הכיעור מתבטא בעבירות המרמה והעושק אשר בוצעו כלפי העובדים הזרים. עובדים אשר עשו דרכם לארץ זרה, את שפתה ומנהגיה אינם מכירים, וכל בקשתם להרוויח ביושר את לחמם ולשולחו למשפחתם שנותרה מאחור. הנאשמת ניצלה באופן ציני את מצוקתם ובמקום לסייע בידם, כפי הבטחתה, לאחר שנטלה במרמה את כספם, אף נתנה, בחלק מהמקרים, הדרכה למעסיקיהם שלא לשלם את משכורתם.
בעבירות כגון דא, יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיה האישיות, חרף ההליך הטיפולי הממושך בו נטלה חלק עוד בשלב פיקוח המעצר.
ואם בכל זאת לא אמצה עמה את מלוא חומרת הדין, כפי הרף העליון בהסדר, שאף הוא אינו מן החמורים, הרי זאת על שום אותם שיקולים לקולא, אשר פורטו בכשרון רב ע"י בא כוחה, עברה הנקי, ההודיה והחסכון בזמן, כשערה אני, בנוסף, למצבה המשפחתי והנפשי.
אשר על כן, הנני דנה הנאשמות לעונשים הבאים:
הנני דנה את נאשמת 1 ל - 27 חודשי מאסר מתוכם 15 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורה מהמאסר שלא תעבור עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
מהמאסר תנוכה תקופת המעצר מיום 24.11.08 - 24.12.08.