מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' סלזן

הכרעת דין

הנאשם בפניי נאשם בכך שביצע עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם אכן ביצע עקיפה אשר בטרם השלימה נעצר על ידי השוטר בנסיבות אשר יפורטו להלן. המחלוקת היחידה היא לעניין סימון הכביש באותו מקום.

הנאשם הביא לחיזוק טענתו את התמונות נ/1-נ/4, בתמונה נ/3 בה סימן הנאשם בכתום את מקום העקיפה ברור שגם על פי דבריו המדובר בקו הפרדה רצוף.

הנאשם באמצעות ב"כ טען אומנם כי התמונה איננה משקפת את הכביש, אולם מאחר ומדובר בראיה של הנאשם ומאחר והנאשם לא טרח להביא כל תמונה שמוכיחה אחרת, הרי אין לביתה משפט אלא את הראיות אשר בפניו ועל סמך ראיה זו, ניתן להרשיע את הנאשם וזאת בהתבסס על עדותו שלו.

למעלה מן הצורך אתייחס גם אל יתר טענותיו של הנאשם. ההגנה טענה כי השוטר עמד ליד הג'יפ ולכן שדה ראייתו היה מוגבל. טענה זו נסתרת מעצם עדויותהם של הנאשם ורעייתו לפיהן השוטר הספיק לקפוץ לכביש ולעצור אותם. על פי תמונה נ/4, אם היה השוטר עומד בסמוך לג'יפ הוא לא היה מספיק לגמוע מרחק של עד אמצע הכביש ולעצור את הנאשם.

הנאשם בתגובתו הספונטנית לא אמר דבר וחצי דבר לעניין היות הסימון מקווקו ולא רצוף. המדובר בעדות כבושה.

הנאשם ורעייתו טענו שמחו על כך כי השוטרים סיכנו את בטחונם האישי והעמידו אותם במקום בו מסתובבים פועלים פלשתינאים. תמונות נ/3 ונ/4, אשר צולמו על ידי הנאשם מוכיחות כי הנאשם התרחק עד למעלה מ25 מטרים ממקום הג'יפ על מנת לצלם את מקום האירוע והדבר מוכיח ששום סכנה אישית לא נשקפה להם.

השוטר הוצב במקום לצורך אכיפה ספציפית של העבירה המיוחסת לנאשם. אין כל הגיון בכך ששוטר המוצב במקום לצורך אכיפה יעמוד במקום אשר ממנו אינו יכול להבחין בעבירה על כל מרכיביה. העובדה שאין השוטר יודע לאמוד מרחקים במטרים אינה מעלה ואינה מורידה. לעניין זה אבהיר כי ב"כ הנאשם טען בפני השוטר שמדד את הקו המקווקו ואורכו כ-60 מטרים. אין ספק ששוטר יכול להבחין בעבירה המתרחשת במרחק של מעל 60 מטרים בשדה ראיה פנוי.

לסיום אציין כי אין מחלוקת ששני השוטרים האחרים שנכחו במקום לא הבחינו בעבירה כלל. ההגנה העידה כי השוטרים ישבו בג'יפ, האחד מאבטח והשני היה עסוק בכתיבת דוח אחר.

נוכח כל האמור לעיל ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחיד אל מול עדותו של הנאשם ורעייתו מצאתי כי המאשימה עמדה בנטל הראיה ואני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ל' ניסן תש"ע, 14/04/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

גזר דין

הנאשם בפני הורשע בעבירה של עקיפה בקו הפרדה רצוף. גליון הרשעותיו מלמד כי לחובתו שתי עבירות דומות (אחת זהה) בעברו. מעבר לכך לחובתו עבירות של מהירות, אי ציות לתמרורים ועוד כהנה וכהנה.

נדמה כי הנאשם, אשר בית המשפט לא החמיר עימו עת נדון בגין אותה עבירה ממש בשנת 2001, לא הפנים את חומרתה של העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

לא מצאתי מנוס מהחמרה בדינו.

אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 300 ₪ כל אחד החל מיום 1.7.10.

2.לפסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים. הנאשם יפקיד רשיונו במזכירות בית המשפט היום. רשאי לנהוג עד השעה 22:00.

3.לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.