מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' חזן יוסף

הכרעת דין

אני מחליט לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. על פי עובדות כתב האישום נמצא אצל הנאשם אלכוהול בריכוז של 380 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

הנאשם כפר באישום, טען כי לא שתה, ואין הוא יודע איך הגיע למצב זה.

מטעם המאשימה העידו 4 שוטרים אשר פירטו את אופן טיפולם באירוע.

מטעם הנאשם העידו הנאשם ורעייתו.

בחינתן של הראיות מלמדת כי למעט ממצאי בדיקת הינשוף אין ראיה ממשית לכך שהנאשם היה נתון תחת השפעת אלכוהול. לנאשם לא נערכה בדיקת מאפיינים, והימנעותה של המשטרה מלערוך לנאשם בדיקת מאפיינים לא נומקה. לגרסת הנאשם ואשתו ביקש הנאשם מהשוטר שעצר אותו לערוך לו בדיקת מאפיינים אך השוטר התעלם.

השוטר המתנדב אשר עצר את הנאשם ביסס את חשדו כי הנאשם מצוי תחת השפעת אלכוהול על עיניו האדומות של הנאשם (ת/9, שתי שורות אחרונות). בעדותו לפניי ציין השוטר כי גם לטעמו לא היה ברור האם העיניים האדומות נגרמו כתוצאה מעייפות או כתוצאה משתית אלכוהול. במצב דברים בו הנאשם התעורר בשעה 6:00, השתתף באירוע ונבדק בשעה 23:20, אין זה אלא סביר כי עיניו יהיו אדומות מאחר והיה עייף.

בדוח הפעולה (ת/10) ציין השוטר המתנדב כי הריח ריח קל של אלכוהול מפיו של הנאשם. נראה כי מדובר בריח קל עד מאוד שכן, כאמור, השוטר לא הבחין בריח זה עם תחילת האירוע ולא היה בריח אלכוהול כדי לעורר את חשדו. מאחר ומדובר בריח קל ביותר אין לשלול את האפשרות שהעלה הנאשם כי השוטר הוטעה מריח משקה אחר ששתה הנאשם. ד

משבאנו לכאן לא נותרה אלא תוצאת בדיקת הינשוף שנערכה לנאשם. כאמור, בבדיקת הינשוף התקבלה תוצאה של 380 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

בבימ"ש זה דן הרכב מיוחד של שופטים בסוגית ממצאי מכשיר הינשוף, תוך שהוא בוחן בחינה מעמיקה ומקיפה את אמינות תוצאות המדידה. לאחר בדיקתו המקיפה קבע הרכב השופטים כי יש להעמיד את רף האכיפה על 400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף ומעלה (ת"ת (י-ם) 11893/07 מדינת ישראל נ' עוזרי).

פסק דינו של ההרכב המיוחד היכה שורשים בפסיקה ואומץ על ידי ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בע"פ 6559/09 ליבקין נ' מדינת ישראל. פסק דין זה הינו פסק דין מנחה כלפיי.

משכך, התוצאה שהתקבלה מבחינת דגימת האויר הנשוף שניתנה על ידי הנאשם אין בה כדי להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם היה שיכור בעת שנהג.

בשולי הכרעת הדין אציין כי אינני מקבל את טענת ההגנה לפיה הנאשם לא נהג במועד האירוע אלא רק הניע את הרכב. ראשית, מדובר בטענה שעלתה בשלב הסיכומים בלבד. שנית, הנעה של רכב הינה בבחינת "נהיגה" (ראו לעניין זה פל (י-ם) 521/08 מדינת ישראל נ' מועלם ופסקי הדין הנזכרים בו).

לאור כל האמור, אני מחליט לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תש"ע, 01/06/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הוקלד על ידי: ליהי גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: