מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' בר

גזר דין

1.הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של סירוב למסור דגימת אוויר. אציין כי נהג המסרב למסור דגימת אוויר יוצר חזקה כי נהג בשכרות ברמה גבוהה שהרי אם לא כך מה היה לו לסרב?

2.בית משפט זה בתיקים אחרים עקב התנהלות הצדדים ועקב כך שאין פסיקה עקרונית נהג להמיר חלק מהפסילה בשל"צ בתיקים בהם בחר נאשם להודות. אין זה המקרה. גם במקרים בהם ניתן גזר דין בו לא נפסל הנאשם לשנתיים, ובמקום הפסילה הממושכת הוטל של"צ, בית משפט מחוזי הפך את פסק הדין ובחלק ניכר מהתיקים הטיל את הפסילה הקבועה בחוק.

3.הנאשם נוהג משנת 97. לחובתו 4 הרשעות כולן עבירות קנס. אין ביניהן עבירה של נהיגה בשכרות/סירוב.

4.לאור כל האמור ומאחר ומדובר בפסילה סטטוטורית ובסירוב, ובמצב בו בחר הנאשם לנהל הוכחות, אני דן הנאשם לעונשים הבאים:

א.פסילה למשך 30 חודש. הפסילה תחל עד ליום 1.12.10. מהפסילה מקזז 30 יום שהנאשם היה פסול מינהלתית. הוסבר לנאשם כי חובה עליו להפקיד רשיונו בתיק בית משפט וכי במידה וימצא נוהג בזמן פסילה העונש המקובל הינו מאסר בפועל.

ב.קנס בסך 1,200 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 4 שיעורים שווים החל מיום 1.12.10.

ג.3 חודשים פסילה על תנאי ל- 3 שנים. הוסבר לנאשם

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תש"ע, 05/09/2010 במעמד הנוכחים.

יוסף ריבלין, סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: