מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' בדר

החלטה

מדובר בשלב התחלתי של המשפט, אין לבימ"ש כל מידע אם העבירה עולה מחומר הראיות אם לאו, ואולם כיוון שברור שהגנתו של הנאשם לא תיפגע בשל השלב הראשוני של הדיון אני מותיר את התיקון.

התיקון יעשה על גבי האישום.

ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"א, 08/05/2011 במעמד הנוכחים.

יוסף ריבלין, סגן נשיא

החלטה

מדובר בבוחן תנועה מקצועי אשר מכין מסמכים של עד מקצועי בהם תרשים, סקיצה, דוח בוחן וכיוצא באלה מסמכים. בוחן לא מתבקש לזכור את חומר הראיות בעל פה ואין מקום לדרוש ממנו לזכור את החומר בעל פה. מעבר לכך, אין הגיון לדרוש מהבוחן להעיד על פי זכרונו על האמור בחוות דעת הבוחן.

הבוחן יעיד לגבי המסמכים שהכין ואם תהיה לב"כ הנאשם התנגדות ספציפית לגבי מסמך מסוים אתן החלטה.

ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"א, 08/05/2011 במעמד הנוכחים.

יוסף ריבלין, סגן נשיא

החלטה

טרם שהעדות תוגש יעיד העד אם גבה את ההודעה ובמידה ויעיד כי גבה את ההודעה לא ברורה לי התנגדות ב"כ הנאשם כי הרי העד יעיד כי גבה הודעה מהנאשם. בהתאם לחוק אין מניעה מלקבל את ההודעה.

ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"א, 08/05/2011 במעמד הנוכחים.

יוסף ריבלין, סגן נשיא

הכרעת דין

1.הנאשם הובא לדין בגין גרימת תאונת דרכים כאשר נטען כי הנאשם התרשל בכך שסטה מנתיב נסיעתו, עבר למסלול נגדי ופגע ברכב שנסע מנגד. בנוסף נטען כי הנאשם נהג ללא בטוח חובה.

2.לצערי בשל העובדה שעדי התביעה (הנהג המעורב וככל הנראה נוסע ברכבו תושבי שכם) לא אותרו ונשמעו עדותם של הבוחן והנאשם.

3.גם אם היה מעיד הנהג המעורב חזקה עליו שהיה טוען כי הנאשם הוא זה שסטה למסלול נסיעתו, בדיוק כפי שהנאשם טען בעדותו בפני.

4.בתיקי תאונות דרכים לבית משפט יתרון כאשר אינו חייב להתבסס על עדויות ראיה ויכול להתבסס על ממצאים פיסקאליים הנמצאים בזירה. גם אם ישנן עדויות מעדיף בית המשפט את הממצאים האובייקטיביים על עדויות הראיה.

יש לציין כי כאשר ישנם מס' עדים המעידים על נסיבות אירוע התאונה הנסיון מלמד כי בד"כ כמספר העדים כך מספר הגירסאות. בתיק של סטיה לעולם יטענו שני המעורבים כל אחד כי הנהג השני סטה.

5.הבוחן אלי מזרחי הינו בוחן וותיק ובעדותו עולה כי במסלול נסיעת הנאשם מצא סימני חריצה (ד' בת/4). הסימן מוביל לרכב הנאשם (רכב א'). עוד ציין הבוחן כי מצא כלי עבודה שהיו שייכים לרכב הנאשם על השול השמאלי כיוון נסיעת הנאשם.

לאור עדות הבוחן ניתן לקבוע באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי סימן החריצה הינו סימן המהווה אינדיקציה חד משמעית למקום האימפקט. יש להדגיש כי הדבר מצוי גם בידיעתו השיפוטית של בית משפט: כאשר יש סימן חריצה וקושרים אותו לרכב, הדבר מהווה ראיה ברורה וחד משמעית לעניין האימפקט. מעבר לכך, גם העובדה שכלי העבודה נמצאו, מחזקים המסקנה כי התאונה אירעה במסלול הנגדי. הנסיון מלמד כי כאשר אין כל ממצא במסלול נסיעת הנאשם והממצאים במסלול הנגדי, סביר להניח כי מקום האימפקט היה במסלול הנגדי.

6.מאחר והנאשם העיד והודעתו הוגשה, מסתבר כי הנאשם לא ידע למסור באופן מפורט כיצד אירעה התאונה ומשום כך לא סתר עדותה בוחן. הנאשם בהודעתו אמר : "לא זוכר בדיוק מה שקרה". ובהמשך אמר משנשאל אם סטה למסלול הנגדי השיב : "אולי, אני לא זוכר שעברתי את הקו".