מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' שרבקוב

החלטה

1.במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בכך שבתאריך 7.7.07 כשעה לאחר חצות, ברח' יהודה הימית פינת אבן שושן בת"א תקף את עמד אבו טאלב במכת אגרוף בפניו. בהמשך, היכה הנאשם בשמשת חלון של משאית שעמדה בסמוך, הביא לניפוץ השמשה ושני קטינים שישבו בתוך המשאית נחבלו כתוצאה מניפוץ השמשה כשלאחד מהם נגרמו חתכים ודימומים בפניו והשני נחבל ברגלו.

שוטר שהבחין במעשה ביקש לעצור את הנאשם אך הנאשם ניסה למנוע את מעצרו בכך שבעט בשוטר ובהמשך משהובל לניידת המשטרה, העליב את השוטרים ובתחנת המשטרה התפרע וניסה לתקוף את השוטרים בכך שירק לעברם. על יסוד הודאתו – הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, העלבת עובד ציבור, שימוש בכח ואיומים למנוע מעצר ובניסיון תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.

2.בהסכמת המאשימה הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר התבקש לבחון גם אפשרות ביטול ההרשעה והמאשימה הצהירה באותו מעמד שהיא תתנגד לביטולה.

3.כבר בהחלטה זו הבעתי את דעתי שספק רב בעיני אם אופי העבירות בהן הורשע הנאשם יוכלו בסופו של יום להביא לביטולה של ההרשעה.

4.שירות המבחן – הגיש תסקיר ובו תיאר את נסיבות חייו של הנאשם וממנו עולה שהנאשם עלה ארצה מאוקראינה בשנת 1999 ועובד כעצמאי בתחום הצילום והתאורה כשלאחרונה שבר את ידו במהלך עבודתו וחזר לעבודה רק לאחרונה.

מהתסקיר עולה תמונה של אדם חיובי בדרך כלל אשר ביצע את העבירות בעת שהיה בגילופין לאחר ששתה במסיבה בה שהה משקאות אלכוהוליים מעבר לכמות אליה היה רגיל וחש באותה סיטואציה שתוקפים אותו ושהוא חייב לגונן על עצמו.

מהתרשמות שירות המבחן בעת האירוע התנהג הנאשם בצורה חריגה שאינה מאפיינת אותו, עקב כמות מופרזת של אלכוהול כאשר מקום הימצאותו באותה עת החייתה חוויות טראומתיות שחווה במהלך שירותו הצבאי.

הנאשם הודה בפני שירות המבחן בביצוע העבירות, לקח אחריות על מעשיו והביע בושה וצער על התנהגותו החריגה.

נוכח התרשמותה זו ולאור החשש שביטא הנאשם באפשרות שהרשעתו בדין יכולה לחסום את דרכו המקצועית ואפשרויותיו לעבוד בחו"ל בשנים הקרובות, המליץ שירות המבחן לבטל את ההרשעה ולהטיל על הנאשם לבצע עבודות במסגרת חוק השל"צ בהיקף נרחב כעונש קונקרטי שיהיה בו כדי להרתיע מלשוב ולבצע עבירות דומות בעתיד.

5.חרף המלצת שירות המבחן, עתרה ב"כ המאשימה להרשיע את הנאשם כאשר לטענתה, לא עומד המקרה של הנאשם בקריטריונים שנקבעו בהלכת כתב והמאפשרים סיום הליך פלילי באי הרשעה, כאשר היא מבקשת לשים דגש על חומרת המעשים המיוחסים לנאשם.

לצד ההרשעה עתרה המאשימה להטיל על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

6.ב"כ הנאשם בטיעונים ארוכים ומפורטים ביקשה לראות במעשיו של הנאשם אירוע חריג שאינו מאפיין אותו, אשר נבע משתיית אלכוהול מופרזת בליל האירוע, ועתרה לביטול ההרשעה מתוך חשש שהרשעה בדין עלולה לפגוע בהשתלבות הנאשם בעבודתו כעצמאי בתחום הצילום והתאורה.

7.כפי שהבעתי את דעתי כבר בשלב שהפניתי את הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן, באיזון בין חומרת המעשים אף אם נעשו על רקע שתיית אלכוהול מופרזת של הנאשם ובהיותו בגילופין, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם – יש להעדיף את האינטרס הציבורי של ההרתעה וגמול כאשר לא שוכנעתי כי הרשעה בדין אכן תחסום בפני הנאשם כל אפשרות לעסוק בתחומים בהם הוא עוסק, גם אם קיימת אפשרות שתהיה פגיעה מסוימת בכך.

על בתי המשפט להתריע ולהרתיע גם מפני שימוש מופרז באלכוהול המביא בעקבותיו איבוד רסן ופגיעה באזרחים תמימים.

עוד אוסיף כי האמור בתסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד שלא כל השיקולים הצריכים להדריך את בית המשפט עומדים בפני שירות המבחן ועל בית המשפט מוטלת החובה לבצע את האיזונים בין חומרת העבירה והאינטרס הציבורי לבין האינטרס של הנאשם.

8.משכך, מצאתי שעניינו של הנאשם אינו עומד בקריטריונים המאפשרים ביטול הרשעה וההרשעה תעמוד על כנה.

ניתנה והודעה היום י"ב חשון תשע"א, 20/10/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

1.כאמור בהחלטתי לעיל, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם בגין העבירות אותן ביצע עונש של מאסר בפועל למשך 6 חודשים, אותם ניתן לרצות בעבודות שירות.