מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' שטיין

בפני

שופטת הדסה נאור

הכרעת דין

כתב האישום שלפניי מייחס לנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, על פי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על כך שבתאריך 21.10.07, בשעה 05:10, בקניון עזריאלי בתל-אביב, תקף, באגרופים, את המאבטח אלכסנדר אברמוב (להלן: ,המתלונן"), וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן רגישות למגע והגבלת תנועה בכתף ימין.

אין מחלוקת כי במועד הרלוונטי לכתב האישום, בעת שהמתלונן מילא את תפקידו כמאבטח, בשער הכניסה לחניון בקניון עזריאלי בתל-אביב, הגיע למקום הנאשם, שעיסוקו באותה עת היה בחלוקת עיתונים, עם רכב מסחרי עמוס בעיתונים, במטרה לספק את העיתונים לסופר, הממוקם לאחר שער הכניסה, כפי שנהג לעשות מדי בוקר.

אין גם מחלוקת כי הייתה היכרות מוקדמת בין הנאשם למתלונן על רקע הגעתו היומיומית של הנאשם למקום, במסגרת עיסוקו, ונוכח תפקידו הקבוע של המתלונן כמאבטח במקום.

עוד אין חולק כי, במועד הרלוונטי לכתב האישום, לא אפשר המתלונן לנאשם להיכנס דרך כניסת הספקים, דרכה נהג להיכנס, והורה לו להיכנס דרך כניסת הרכבים הפרטיים.

מכאן חלוקות הגרסאות.

לטענת המתלונן, בקצירת האומר, מאחר שבעת שהנאשם הגיע למקום, לא עבד המחסום לכניסת הספקים, עקב תקלה, היפנה אותו למחסום בכניסה האחרת, אך הנאשם סרב להיכנס דרך הכניסה אליה הופנה, נסע אחורנית, יצא מהרכב והחל לתקוף אותו עם אגרופים ולזרוק עליו עיתונים. לכן, הזעיק למקום את אחראי המשמרת, שהזמין משטרה, ומאחר שלא חש בטוב פונה באמבולנס לבית החולים איכילוב.

לטענת הנאשם, בקליפת האגוז, הרכב עמו הגיע הוא גדול ואינו עובר במחסום הרגיל, אליו הופנה על ידי המתלונן, לכן, כשהודיע לו המתלונן שאין אפשרות להיכנס דרך המחסום בכניסת הספקים, נסע באיטיות אחורנית, מבלי להתווכח עמו, הוציא את העיתונים, דרך חלון רכבו, והניחם על הרצפה בכניסה לחניון. המתלונן תפס את העיתונים, זרק אותם עליו, תקף אותו והשתולל.

לגרסתו, אותה מסר בהודעתו במשטרה בלבד, כשהבין המתלונן כי הוזמנה משטרה למקום התלונן כי אינו חש בטוב ופונה באמבולנס לבית החולים.

זה גם זה לא סיפרו את כל האמת, כשכל אחד מהם ממעיט וממזער את חלקו באירוע ומשליך את האחריות להתרחשות האירוע והתפתחותו על חברו, כשהוא מצייר תמונה חד ממדית.

על פי תיאורו של המתלונן, חלקו היה פסיבי במהלך כל האירוע, שהחל עם סירובו לאפשר לנאשם להיכנס דרך מחסום כניסת הספקים. לא רק שהמתלונן לא סיפר, בחקירה הראשית, שלאחר שהנאשם השליך עליו את העיתונים זרק אותם חזרה על רכבו של הנאשם, אלא אף הכחיש זאת כשנשאל על כך מפורשות בחקירה הנגדית.

הנאשם מצידו מסר שלוש גרסאות, לגבי חלקו והתנהלותו, מהרגע בו הודיע לו המתלונן שלא יוכל להיכנס דרך כניסת הספקים.

את הגרסה הראשונה מסר בזירת האירוע, לשוטרים רס"ל יצחק מלכי ולרש"ט גילת שלם, ולפיה לא נגע במתלונן ולא פגע בו, אף שהאחרון, לדבריו, זרק עליו את העיתונים, אותם הניח מחוץ לרכבו ליד מחסום הכניסה, וקילל אותו.

את הגרסה השנייה מסר בחקירתו במשטרה, סמוך לאחר שהובל לתחנת המשטרה ממקום האירוע. שם כבר אישר שנגע במתלונן, לאחר, שלדבריו, האחרון זרק את העיתונים, לכל הכיוונים, קילל אותו, ירק עליו, התקרב לעברו וקפץ עליו בניסיון, שלא צלח, להכותו בידיו. לטענתו, "העיף" ודחף את המתלונן ממנו, בתגובה למעשיו.

הגרסה השלישית והדרמטית נמסרה על ידי הנאשם בעדותו בבית המשפט. על פי גרסה זו, כפי שנמסרה בחקירתו הראשית, לאחר שהניח את העיתונים מחוץ לרכב, זרק עליו המתלונן את העיתונים ותקף אותו. כשביקש לברוח החוצה (כנראה מהרכב) עפו לו המשקפיים, המתלונן המשיך להשתולל ולהתפרע, ובתגובה דחף אותו ממנו, כשלתחושתו "חשבתי שאני הולך למות שם...חשבתי שהוא מכוון יד לאקדח".

בחקירה הנגדית, הגביר את הנופך הדרמטי והמרשים של תיאור התנהגות המתלונן ושל תחושותיו כשסיפר כי המתלונן זרק את העיתונים על פרצופו וירק עליו. בשלב זה יצא מהרכב, כשהוא דוחף את דלת הרכב לכיוונו של המתלונן כדי להרחיקו ממנו, כשכל אותה עת המתלונן ממשיך לקפוץ לכיוונו והוא דוחף אותו ודוחף אותו, כשהוא פוחד שיש למתלונן נשק "והוא הולך להרוג אותי".

המאשימה הציגה את הראיות הבאות להשלמת מארג ראיותיה:

הודעה שנגבתה, על ידי המשטרה, שעה קלה לאחר האירוע, ממר ערן ליבושור, שהיה במועד האירוע אחראי משמרת הביטחון של קניון עזריאלי, (להלן: "אחראי הביטחון") ואשר הוגשה בהסכמה, לאחר שההגנה ויתרה על חקירתו.