מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' שבתאי

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של החזקת סכין ואיומים וזאת בגין אירוע מחודש אוקטובר 2008 במהלכו, על רקע ריב עם המתלוננת, איימה עליה הנאשמת באמצעות סכין באומרה שתדקור אותה.

לנאשמת אין הרשעות קודמות וטרם גזירת הדין התקבל אודותיה תסקיר שירות מבחן בו פורטו נסיבותיה האישיות ולא אחזור עליהם מפאת צנעת הפרט.

קצינת המבחן לא יכלה לבוא בהמלצה טיפולית בעניינה של הנאשמת לאור ההתרשמות ששירות המבחן איננו יכול לסייע לה ועם זאת פורט מצבה הנפשי הבעייתי לרבות הפוטנציאל הנמוך וחוסר יכולתה לשמור על יציבות תעסוקתית ובסופו של דבר המליצה קצינת המבחן על הטלת ענישה מרתיעה.

לאחר שנשמעו טיעונים לעונש על ידי הצדדים ולאור עתירת המאשימה להטלת מאסר על דרך של עבודות שירות, התקבלה בעניינה של הנאשמת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות. לדברי הממונה, לאור מצבה הנפשי של הנאשמת היא איננה מתאימה לביצוע עבודות שירות ולכן לא יכול היה לשבצה בעבודה כלשהי.

בטיעוניה לעונש היום, עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשמת מאסר בפועל שהוא תוצאה של העדר יכולתה לבצע עבודות שירות ואילו ב"כ הנאשמת ביקש בנסיבות העניין לקבל את המלצת שירות המבחן וחזר על טיעוניו להסתפק בענישה מרתיעה.

העבירות בהן הורשעה הנאשמת הן עבירות שאין להקל בהן ראש ונסיבותיהן.

איומים באמצעות סכין מצדיקים התייחסות עונשית ראויה ומחמירה מצד בית משפט. לכן, עתירתה המקורית של התביעה להטיל במקרה זה מאסר בדרך של עבודות שירות נראתה ענישה ההולמת את נסיבות המקרה. דא עקא, שלאור חוות דעת הממונה על עבודות השירות אופציה ענישתית זו אינה עומדת בפני בית המשפט והשאלה שיש לשקול כיום האם ראוי לשלוח את הנאשמת אל מאחורי סורג ובריח או שמא ראוי ללכת לקראתה בתקווה שיהא בענישה מרתיעה כדי להביא לכך שתלמד את לקחה ולא תחזור על מעשיה.

לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה ובמכלול השיקולים והאיזונים הגעתי למסקנה שהטלת עונש מאסר לריצוי מ משי תהווה סנקציה שאיננה מידתית בנסיבות העניין במיוחד על רקע מצבה הנפשי הבעייתי של הנאשמת ולכן אני מטילה על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 9 והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור את עבירה של החזקת סכין, בתוך 3 שנים מהיום.

2.מאסר על תנאי, למשך 4 חודשים שהנאשמת לא תעבור עבירה של איומים, תוך 3 שנים מהיום.

3.הנאשמת תשלם קנס בסך של 1,500 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים חודשים ושווים כשהראשון בהם ביום 15/2/2010 .

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפירעון מיידי של הקנס כולו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ג' שבט תש"ע, 18/01/2010 במעמד הנוכחים.

גיליה רביד, שופטת

הוקלד על ידי: צופית דרורי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: