מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' קורשין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה, לפי סעיף 380 לחוק העונשין וזאת בגין אירוע מחודש דצמבר 2006 במהלכו בעת שהנאשם עבד כמאבטח במועדון הוא תקף את המתלונן בכך שהדף אותו, גרם לנפילתו ארצה וכתוצאה מכך גם לחבלה בשפתו.

טרם גזירת הדין התקבל אודות הנאשם תסקיר שירות מבחן שבמסגרתו ב"כ הנאשם עתרה גם לבחון את האפשרות לביטול הרשעתו.

מהתסקיר המונח בפני עולה כי מדובר באדם המנהל אורח חיים נורמטיבי וקצינת המבחן התרשמה כי לא מדובר באדם אלים אלא במי שנקלע לאירוע בעקבות הסיטואציה הספציפית שהיתה חלק מעבודתו.קצינת המבחן ביקשה לבחון את האפשרות להמליץ על המנעות מהרשעת הנאשם ועם זאת הנאשם טען כי הוא איננו פנוי לביצוע עבודות של"צ וגם סבר כי אין ההרשעה עלולה לפגוע בו בטווח הקרוב. בכל מקרה, קצינת המבחן סברה כי אין מקום להמלצה טיפולית בצורת צו מבחן בנסיבות העניין.

ב"כ המאשימה עתר בנסיבות העניין שלא לבחון אפשרות לבטל את הרשעת הנאשם ולעניין העונש עתר להטיל עליו מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לטובת המתלונן.

ב"כ הנאשם ביקשה בכל זאת לבחון פעם נוספת את האפשרות להמנע מהרשעת הנאשם שכן להערכתה למרות עמדת הנאשם, יהא בהרשעה כדי לפגוע בו שכן נרשם ללימודים וגם עובד כמאבטח.

כידוע, הכלל הוא שמי שמבצע עבירה הורשע בגינה והמנעות מהרשעה היא חריג שיאה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן.

במקרה זה, אמנם מדובר בעבירה משנת 2006 ומדובר באדם המנהל אורח חיים תקין כאשר אלימות איננה מאפיינת אותו ועם זאת לאור המפורט בתסקיר לא הוכשרה הקרקע לשקילת האפשרות לבטל את הרשעת הנאשם.

הימנעות מהרשעה אפשרית מקום שבו יהא בהרשעה כדי לפגוע בנאשם מעבר לאיזון הראוי בגין המעשה שביצע. במקרה מסוים זה אליבא עמדת הנאשם עצמו, לא יהא בהרשעה כדי לפגוע בו בטווח המיידי ולא זו אף זו, הוא גם לא נכון לבצע את הסנקציה שעתידה להיות נלווית לביטול הרשעתו.

בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה לבטל את הרשעת הנאשם.

אשר לעונש שיש לגזור על הנאשם :

למול חומרתו העקרונית של המעשה, קרי, מעשה אלימות שבוצע במועדון ע"י מי שאמור לשמור על סדר במקום, יש לזקוף לקולא את הודאת הנאשם, חלוף הזמן שעבר וגם הנסיבות הספציפיות של המקרה המלמדות שלא היה מצוי במדרג חומרה גבוה.

אני לוקחת בחשבון גם את העובדה שעצם הרשעה בתיק זה מהווה סנקציה עונשית לגבי הנאשם.

במכלול השיקולים והאיזונים אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.

2.הנאשם ישלם קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים, כשהראשון בהם ביום 1/7/2010.

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.