מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' קדוש

בפני

שופטת הדסה נאור

הכרעת דין

על פי עובדות כתב האישום שלפניי, בתאריך 3/12/2006 בשעה 16:00 בקירוב, בכניסה לבסיס תל השומר, תקף הנאשם את עמנואל בנימין (להלן: המתלונן) שמילא אותה שעה את תפקידו כשוטר במשטרה צבאית, בכך שבשעה שהמתלונן עיכב חייל, תפס אותו הנאשם מאחור ומשך אותו.

בתגובה לבקשת המתלונן מהנאשם שלא יתערב איים עליו הנאשם: "אתה לא מכיר אותי, אני אדקור אותך ואשלוף לך את העין".

בהמשך, נטען, אחז הנאשם בצווארו של המתלונן ואמר לו "אמתין לך בחוץ".

על מעשיו באירוע זה מבקשת המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות:

א. תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ב. איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

לאחר שנפרשו כל הראיות, במהלך ניהול המשפט, אין עוד היום מחלוקת על העובדות הבאות:

המתלונן היה בתקופה הרלוונטית שוטר צבאי, ובמועד האירוע הנטען טיפל, במסגרת תפקידו, יחד עם שוטרים צבאיים נוספים ובלשים סמויים, בעיכובו/מעצרו של חייל, ליד שער צפון, בכניסה לבסיס מחנה תל השומר (להלן: "השער").

אותה עת שהה הנאשם סמוך לשער והיה עד למעשיהם של המתלונן וחבריו.

הנאשם התערב במעשי המתלונן וחבריו, ותוך כדי כך תקף את המתלונן, בין אם, על פי גרסתו בבית המשפט, על ידי דחיפתו, ובין אם, על פי גרסת המתלונן, על ידי משיכתו והעפתו אחורנית, בשלב הראשון, ובהמשך על ידי תפיסתו מאחור בצווארו והכאתו בצווארו.

העובדות שנותרו שנויות במחלוקת:

האם המתלונן והשוטרים הצבאיים האחרים, היו לבושים במדי המשטרה הצבאית על כל סממניה, לרבות כובע מ"צ וסמל מ"צ על הזרוע, באופן שניתן היה לזהותם ככאלה, ולהבין שהם ממלאים את תפקידם כדין בעיכובו/מעצרו של חייל, כטענת המתלונן, או שמא טעה הנאשם במצב הדברים כאשר התערב באירוע וניתן היה להבין מהסיטואציה, בין אם באופן אובייקטיבי ובין אם באופן סובייקטיבי, שמדובר בחבורה של חיילים התוקפים חייל אחר, הזקוק להגנה, והנאשם נחלץ להגנתו, כטענת הנאשם.

על אופן התקיפה שתקף הנאשם את המתלונן, כמפורט לעיל.

האם הנאשם גם איים על המתלונן, כשהוא מניף מפתחות רכב לעברו וקורא, "אתה לא מכיר אותי, אני אדקור אותך ואשלוף לך את העין" ובהמשך הוסיף ואיים "חכה, חכה. אחכה לך בחוץ".

מטעם המאשימה העידו, על האירוע, שלושה עדים: המתלונן, גלי חג'ג' (להלן: גלי), שבמועד האירוע מילאה תפקידה כשוטרת צבאית ולקחה חלק באירוע וקרין בוחניק (להלן: קרין), שגם היא הייתה, בעת ההיא, חיילת במשטרה הצבאית ובעת שמילאה תפקידה, ליד השער, הייתה עדה לחלק מהאירוע, שבין המתלונן לנאשם.

בבית המשפט העידה קרין ומסרה שאינה זוכרת מאום מאירועי אותו יום, משום ריבוי האירועים מסוג זה שקרו לאורך שירותה, ולכן הודעתה, שניתנה במשטרה, הוגשה והתקבלה בהתאם לסעיף 10 א' לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971.

כמו כן הוגש דו"ח הפעולה שרשמה שוטרת הסיור מפקח יעל מויאל (להלן: מפקח מויאל), אשר הגיעה למקום, לאחר שהאירוע הסתיים, ורשמה בדו"ח את תגובתו הראשונה של הנאשם למה שהתרחש.